Li, L. K., Fryer, C. E., Chi, L., & Boucaut, R. (2025). Physiotherapy and planetary health: a scoping review. European Journal of Physiotherapy, 27(1), 20-30.
מבוא
המאמר "Physiotherapy and Planetary Health: A Scoping Review" עוסק בקשר שבין תחום הפיזיותרפיה לבין מושג הבריאות הפלנטרית – בריאות האדם כפי שהיא תלויה במצב מערכות הטבע בכדור הארץ. החוקרות ל.ס. קתרינה לי ועמיתותיה מדווחות כי בריאות כדור הארץ נמצאת במצב הידרדרות מהירה, בעיקר בשל שינויי האקלים, הפוגעים לא רק בסביבה אלא גם בבריאות האנושית. במקביל, מערכת הבריאות עצמה תורמת לפליטות פחמן ולפגיעה סביבתית. הפיזיותרפיסטים, העוסקים בשיקום תנועה, כאב ותפקוד, מוצאים עצמם מתמודדים עם השפעות עקיפות של שינויי האקלים על המטופלים, אך גם כחלק ממערכת בריאות הנדרשת להפוך לקיימת יותר. מטרת המחקר הייתה למפות את הספרות הקיימת שבוחנת את הקשרים בין פיזיותרפיה לבריאות פלנטרית, ולהבין כיצד התחום מתייחס לשינויים סביבתיים ויכול לתרום למאבק במשבר האקלים.
רקע תאורטי
המאמר מבסס את חשיבות הנושא על הגדרת הבריאות הפלנטרית כ"בריאות הציוויליזציה האנושית ותלותה במערכות הטבעיות שעליהן היא נשענת". התפשטות אוכלוסייה מואצת, ניצול משאבים מופרז ותעשייה מתפתחת הביאו לפגיעה חמורה במערכות האקולוגיות, אובדן מגוון ביולוגי, עלייה בריכוזי פחמן דו-חמצני וסיכונים גוברים למחלות כרוניות ומדבקות. שינויי האקלים אינם רק בעיה סביבתית אלא גם איום על מערכות הבריאות עצמן. מטרות הפיתוח בר-קיימא של האו"ם מדגישות את הצורך הדחוף בפעולה גלובלית לצמצום נזקי האקלים, והמאמר רואה בכך קריאה לפעולה גם בקרב אנשי מקצועות הבריאות, כולל פיזיותרפיסטים.
תחום חדש המתפתח בתוך המקצוע הוא "פיזיותרפיה סביבתית" (Environmental Physiotherapy), המדגיש כי הפיזיותרפיסטים אינם רק מושפעים מהשפעות שינויי האקלים אלא גם יכולים להיות שותפים פעילים במניעתן ובהפחתתן. תפיסה זו רואה בפיזיותרפיה מקצוע בריאות בעל טביעת רגל פחמנית נמוכה יחסית, בשל הדגש על מגע ישיר, תרגול גופני ופעילות גופנית פעילה במקום שימוש בטכנולוגיות עתירות אנרגיה.
מטרת המחקר
המאמר ביקש למפות ולנתח באופן שיטתי את כלל הפרסומים – האקדמיים והאפורים – שעסקו בקשר בין פיזיותרפיה לשינויים סביבתיים ובריאות פלנטרית. החוקרות ביקשו לזהות את היקף, טווח ואופי הספרות, לבחון כיצד נבנה הידע בתחום, ולברר כיצד ניתן למנף את ממצאי הספרות ליצירת פרקטיקות ברות קיימא בפיזיותרפיה.
שיטת המחקר
המחקר נערך בשיטת סקירת היקף (Scoping Review) בהתאם להנחיות PRISMA-SCR. בוצע חיפוש שיטתי בארבעה מאגרי מידע מרכזיים (CINAHL, EMCARE, MEDLINE, Scopus) ובמקורות נוספים כגון Google Scholar ואתרי ארגונים מקצועיים בינלאומיים בתחום הפיזיותרפיה. טווח השנים שנבדק היה 2009–2022, מאחר שהמאמר הראשון שעסק ישירות בקשר בין פיזיותרפיה לשינויי אקלים פורסם ב-2009. נכללו גם מקורות "ספרות אפורה" כגון בלוגים, פודקאסטים ואתרי אינטרנט מקצועיים.
תהליך הסינון כלל קריאה כפולה של כותרות ותקצירים על ידי שני שופטים עצמאיים, בדיקה של טקסטים מלאים ואיחוד פרסומים חופפים מאותו מקור. הנתונים הוצאו באמצעות תבנית אחידה שכללה פרטי פרסום, סוג הספרות, מטרות, שיטות, שדות העיסוק בפיזיותרפיה והתייחסות לבריאות הפלנטרית.
תוצאות
מתוך 4,510 מקורות שנבדקו, רק 34 עמדו בקריטריוני הסף ונכללו בסקירה. כ-60% מהפרסומים היו מאמרים אקדמיים בכתבי עת מדעיים, והשאר היו פרסומים מקוונים. מרביתם פורסמו החל משנת 2016, מה שמצביע על עלייה ניכרת במודעות ובעניין בנושא בעשור האחרון. המחברות זיהו מעורבות בינלאומית נרחבת – 23 מדינות שונות ייצגו את המחברים, וכל חמשת האזורים הגיאוגרפיים של ארגון הפיזיותרפיה העולמי (World Physiotherapy) היו מיוצגים.
הנושאים שעלו מהספרות סווגו לארבעה תחומים עיקריים: אדבוקציה (הסברה ופעולה ציבורית), פרקטיקה קלינית, חינוך והכשרה, ומחקר. רוב הפרסומים (כ-65%) עסקו בהסברה ובקריאה לפעולה של הקהילה המקצועית להגברת המודעות לקשר בין שינויי האקלים לבריאות ולתפקיד הפיזיותרפיסטים בתחום זה. מספר מצומצם יותר של מאמרים עסק בפרקטיקה הקלינית ובאופן שבו ניתן לשלב שיקולים סביבתיים בעבודה היומיומית, למשל דרך עידוד תחבורה פעילה, שימוש בחללים ירוקים ובפתרונות טיפוליים שאינם תלויי טכנולוגיה עתירת אנרגיה.
רק ארבעה פרסומים היו מחקרים אמפיריים: סקר עמדות של פיזיותרפיסטים בנוגע לקיימות סביבתית, מחקר איכותני על השפעת מזג אוויר קיצוני על גישה לשירותי שיקום, מחקר כמותי על השפעת ניטור מרחוק להפחתת פליטות פחמן, וניתוח מסמכים על שילוב מושגים אקולוגיים בהכשרת פיזיותרפיסטים.
דיון
הסקירה מראה כי העיסוק בקשר שבין פיזיותרפיה לבריאות הפלנטרית הוא תחום מתהווה הנמצא בצמיחה מתמדת. בדומה למקצועות בריאות אחרים, כמו סיעוד, גם הפיזיותרפיה מתחילה לפתח תודעה מקצועית סביבתית. עם זאת, רוב הספרות עדיין תיאורטית או אידאולוגית באופייה, ומיעוט קטן בלבד הוא מחקר אמפירי הבוחן התערבויות מדידות.
החוקרות מציינות שלושה מעגלים של פעילות: ברמת המטפל הבודד (מיקרו) – אחריות אישית למעשים יומיומיים בני קיימא כמו צמצום בזבוז אנרגיה וחומרים בקליניקה; ברמת הקהילה המקצועית (מזו) – קידום מדיניות וסטנדרטים ירוקים במקצוע, והטמעת תכנים סביבתיים בתכניות ההכשרה; וברמת המערכת הגלובלית (מאקרו) – שיתופי פעולה בין ארגונים בינלאומיים לקידום מדיניות של בריאות פלנטרית במסגרת ארגון הפיזיותרפיה העולמי.
נוסף על כך, נמצא כי עמותות כמו "האגודה לפיזיותרפיה סביבתית" (Environmental Physiotherapy Association) ממלאות תפקיד משמעותי בהעלאת המודעות וביצירת שיתופי פעולה בין-לאומיים. החוקרות מציעות לראות בפיזיותרפיה תחום בעל פוטנציאל ייחודי לתרום לפתרון המשבר הסביבתי בזכות אופייה ההוליסטי והאנושי של העשייה, שאינה נשענת בעיקר על טכנולוגיות מזהמות.
מגבלות המחקר
הסקירה הוגבלה לפרסומים באנגלית ובסינית בלבד, ולכן ייתכן שחלק מהספרות בשפות אחרות לא נכללה. בנוסף, היא לא כללה בדיקה איכותית של איכות המחקרים שנמצאו, מאחר שמדובר בסקירת היקף ולא בסקירה שיטתית. חלק מהחומרים, כמו הרצאות בכנסים או פוסטים ברשתות, ייתכן שלא תועדו במאגרי המידע ונעדרו מהניתוח.
מסקנות
המאמר מסכם כי בריאות כדור הארץ נמצאת במשבר עמוק, ושינויי האקלים מאיימים גם על בריאות האדם וגם על יכולת מערכות הבריאות לתפקד. הפיזיותרפיסטים, כחלק ממערכת זו, הם גם תורמים עקיפים לבעיה וגם יכולים להיות חלק מהפתרון. נדרש מחקר אמפירי נוסף שיבחן כיצד התערבויות פיזיותרפיות יכולות לשפר את בריאות המטופלים תוך שמירה על קיימות סביבתית.
הכותבות מדגישות את הצורך הדחוף בהנהגת מדיניות מקצועית ברורה בתחום זה, הן ברמה המקומית והן הבין-לאומית. על ארגוני הפיזיותרפיה, מוסדות ההכשרה והקליניקות להוביל שינוי תודעתי ומעשי לקראת עתיד שבו הפיזיותרפיה תתרום לא רק לבריאות האדם אלא גם לבריאות הפלנטה.
בסופו של דבר, המאמר קורא לקהילת הפיזיותרפיה כולה – מטפלים, חוקרים ומוסדות – לאמץ גישה פרואקטיבית, לפתח ידע חדש ולהתערב הלכה למעשה ביצירת עתיד בר קיימא שבו הטיפול בגוף האנושי ישתלב בהרמוניה עם שמירה על גוף כדור הארץ. המאמר מתאים לכתיבת סמינריון בנושא פיזיותרפיה.