עמדות מורים לעתיד כלפי שילוב תלמידים אוטיסטים: הבנת התפקיד המתווך של מסוגלות עצמית וידע על אוטיזם

Bowman, K. L., & Harrison, A. J. (2025). Pre-service teachers’ attitudes toward inclusive education for autistic students: Understanding the mediating role of self-efficacy and autism knowledge. Teaching and Teacher Education, 157, 104966.

רקע ומטרת המחקר

המאמר, שפורסם בשנת 2025 בכתב העת Teaching and Teacher Education, עוסק בשאלה כיצד מתפתחות עמדותיהם של מורים לעתיד כלפי שילוב תלמידים אוטיסטים במסגרת החינוך הכללי, וכיצד יעילות עצמית וידע על אוטיזם מתווכים את הקשר בין חוויות ההכשרה לעמדות כלפי שילוב. המחקר מתבסס על ההנחה שמורים כלליים רבים חשים חוסר מוכנות ללמד תלמידים על הספקטרום האוטיסטי, על אף דרישות החוק האמריקאי (IDEA) לשילוב תלמידים עם מוגבלויות בחינוך הרגיל. לאור זאת, נבדקו חוויות ההכשרה, תחושת היעילות העצמית וידע המורים לעתיד על אוטיזם כגורמים המשפיעים על עמדותיהם כלפי שילוב.

עמדות מורים כלפי חינוך כולל

החלק הראשון במאמר עוסק במורכבות של עמדות מורים. העמדות מוגדרות כמרכיב רב־ממדי הכולל ממדים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים. שלושה היבטים עיקריים נבחנים:

1. עמדות כלפי חינוך כולל – הצלחת ההכלה תלויה ביכולתם של המורים לראות ערך חינוכי וחברתי בשילוב תלמידים אוטיסטים בכיתה הרגילה. כאשר המורים חשים שאין להם מספיק כלים להבין התנהגויות אוטיסטיות או לנהל כיתה מגוונת, הם חווים תסכול ושחיקה, מה שמוביל לעמדות שליליות כלפי שילוב.

2. עמדות כלפי פרקטיקות מבוססות־ראיות (EBP) – אף על פי שקיימות אסטרטגיות הוראה יעילות לתלמידים אוטיסטים, רבות מהן אינן מיושמות בפועל. עמדות שליליות של מורים כלפי שיטות אלו, או חוסר ביטחון ביכולת ליישמן, מקטינים את הסיכוי להצלחת השילוב.

3. עמדות כלפי שינוי – אימוץ גישות הוראה חדשות דורש נכונות לשינוי. כאשר מורים חשים התנגדות או פחד משינוי, הם נוטים להישאר בגישות מסורתיות שאינן מותאמות לתלמידים עם צרכים מגוונים.

גורמים הקשורים לעמדות מורים

לאחר מכן נבחנים שלושה גורמים עיקריים הקשורים לעמדות המורים:

1. ניסיון במסגרת תוכנית ההכשרה – איכות ההכשרה, הכוללת גם קורסים עיוניים וגם התנסות מעשית (practicum), נמצאה כמשפיעה ישירות על התפתחות עמדות חיוביות כלפי שילוב. מגע ישיר עם תלמידים אוטיסטים מסייע בצמצום סטיגמות ובהגברת תחושת המוכנות המקצועית.

2. יעילות עצמית – על פי תיאוריית השינוי ההתנהגותי של בנדורה, האמונה של אדם ביכולתו לבצע פעולה מסוימת משפיעה על התנהגותו. ככל שהמורה חווה ביטחון רב יותר ביכולתו ללמד תלמידים אוטיסטים, כך עמדותיו כלפי השילוב חיוביות יותר.

3. ידע על אוטיזם – ידע שגוי או חסר על מאפייני האוטיזם עלול להוביל לעמדות שליליות. לעומת זאת, הכשרה מתאימה בתחום האוטיזם נמצאה כגורם המגביר הן את הידע והן את העמדות החיוביות כלפי שילוב.

מטרות המחקר

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם חוויות ההכשרה האקדמיות והמעשיות של מורים לעתיד מנבאות את עמדותיהם כלפי שילוב תלמידים אוטיסטים, והאם הקשר הזה מתווך על ידי רמת הידע על אוטיזם ורמת היעילות העצמית שלהם. החוקרות ביקשו להציע מודל אינטגרטיבי של הכשרה, ידע ועמדות, מתוך מטרה להציע דרכים לשיפור תוכניות ההכשרה למורים.

שיטת המחקר

המחקר כלל 276 משתתפים – כולם מורים לעתיד הלומדים במסלולים לחינוך כללי בארה"ב. רובם נשים (84%), בגיל ממוצע של כ־20. רוב המשתתפים דיווחו על היכרות מועטה עם אוטיזם ועל מעט מאוד הזדמנויות הכשרה בתחום.
המשתתפים מילאו חמישה שאלוני דיווח עצמי שנועדו למדוד:

• עמדות כלפי שילוב (TATIS)

• עמדות כלפי פרקטיקות מבוססות־ראיות (EBPAS)

• נכונות לשינוי חינוכי (RFC)

• תחושת יעילות עצמית כלפי הוראת תלמידים אוטיסטים (ASSET)

• ידע על אוטיזם (ASK-Q)
  בנוסף, הם מילאו שאלון חדש שפותח במיוחד למחקר זה למדידת מספר ואיכות חוויות ההכשרה ותפיסת המוכנות שלהם לשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים.
  הנתונים נותחו באמצעות מודלים של משוואות מבניות (SEM), שבחנו את הקשרים בין חוויות ההכשרה, הידע, היעילות העצמית והעמדות.

ממצאים עיקריים

הניתוח העלה כי:

• קיים קשר חיובי מובהק בין היקף ואיכות חוויות ההכשרה לבין עמדות חיוביות כלפי שילוב תלמידים אוטיסטים.

• יעילות עצמית נמצאה כגורם מתווך מלא בקשר זה – כלומר, חוויות ההכשרה משפיעות על העמדות כלפי שילוב דרך חיזוק תחושת המסוגלות של המורים לעתיד.

• לעומת זאת, ידע על אוטיזם לא נמצא כמתווך מובהק, אף שהוא קשור באופן ישיר לרמות גבוהות יותר של יעילות עצמית ולעמדות חיוביות יותר.

• נמצא גם כי ככל שהמורים חשים מוכנים יותר ומקבלים הכשרה מעשית איכותית, כך עמדותיהם כלפי שינוי חינוכי ושימוש בשיטות מבוססות ראיות חיוביות יותר.

דיון

החוקרות מדגישות כי תוצאות המחקר מצביעות על הצורך בשילוב רחב יותר של התנסויות ישירות עם תלמידים אוטיסטים בתוכניות ההכשרה, לצד הדרכה שיטתית בפיתוח תחושת יעילות עצמית. ידע עיוני בלבד אינו מספיק לשינוי עמדות או לשיפור יכולת ההוראה, בעוד שהתנסות מעשית, בליווי תמיכה מקצועית, מאפשרת למורים לעתיד לפתח ביטחון ועמדות חיוביות יותר. בנוסף, הן ממליצות לשלב בהכשרה דגש על פרקטיקות מבוססות ראיות ועל חיזוק המוכנות לשינוי מתמיד במערכת החינוך.

מגבלות ומסקנות

החוקרות מציינות מספר מגבלות: השימוש במדגם של מורים לעתיד ממדינה אחת בארה"ב מגביל את היכולת להכליל את הממצאים, וכן העובדה שהמחקר התבסס על דיווח עצמי עשויה להשפיע על מהימנות התשובות. עם זאת, הממצאים מספקים תובנות משמעותיות על חשיבות פיתוח היעילות העצמית בתוכניות ההכשרה.
לסיכום, המחקר מראה כי עמדות מורים לעתיד כלפי שילוב תלמידים אוטיסטים תלויות פחות בידע תיאורטי על אוטיזם ויותר בתחושת המסוגלות שלהם ובאיכות ההכשרה שהם מקבלים. השקעה בחיזוק היעילות העצמית באמצעות למידה חווייתית והדרכה מעשית היא מפתח לקידום חינוך כולל מוצלח. זהו מאמר מצוין לסמינריון בנושא עמדות מורים כלפי שילוב. ‏