Virgana, V., & Fitriani, A. (2025). Transformative Leadership: Cultivating Teacher Excellence through Satisfaction, Environment, and Self-Efficacy. Journal of Education and Learning (EduLearn), 19(2), 1065-1073.
מבוא
המאמר "מנהיגות טרנספורמטיבית: טיפוח מצוינות מורים באמצעות שביעות רצון, סביבת עבודה ותחושת מסוגלות עצמית" בוחן את האופן שבו מנהיגות טרנספורמטיבית משפיעה על ביצועי מורים בבתי ספר תיכוניים באינדונזיה, תוך התמקדות בקשרים שבין שביעות רצון בעבודה, תחושת מסוגלות עצמית וסביבת העבודה. המחקר מבוסס על ההנחה כי איכות ההוראה תלויה לא רק ביכולות הפדגוגיות של המורה אלא גם במנהיגות של מנהלי בתי הספר, אשר יכולים לעצב את סביבת העבודה ואת המוטיבציה של המורים. מטרת החוקרים הייתה להבין כיצד גורמים אלה משתלבים ומשפיעים יחד על ביצועי המורים, ולבדוק את הקשרים הישירים והעקיפים ביניהם.
המאמר נפתח בהצגת חשיבות ביצועי המורים במערכת החינוך ובתפקיד המרכזי של מנהיגות בית ספרית. הוא מתאר את ההבדל בין מנהיגות טרנזקציונלית, המתמקדת בגמול ובענישה, לבין מנהיגות טרנספורמטיבית, המדגישה העצמה והשפעה על גורמים פנימיים כגון מוטיבציה ותחושת מסוגלות. החוקרים טוענים כי שילוב נכון בין שתי הגישות מאפשר ניצול מיטבי של משאבי הארגון ומוביל לשיפור בהישגים חינוכיים.
סקירת ספרות
בסקירה מתוארת תרומתה של המנהיגות הטרנספורמטיבית לשיפור תחושת המסוגלות העצמית של מורים ולהעצמתם המקצועית. מנהיגות זו נתפסת כמניע מרכזי לשינוי, שכן היא יוצרת הקשר שבו מורים חשים השראה, ביטחון עצמי ומחויבות מקצועית. לפי המאמר, מורה בעל תחושת מסוגלות גבוהה ייטה להתחיל משימות בביטחון, להרגיש סיפוק אישי ולגלות נאמנות לארגון. שביעות הרצון בעבודה מוגדרת כעמדתו של העובד כלפי תפקידו והיא תולדה של גורמים כמו תנאי עבודה, תחושת הערכה ושכר הולם.
החוקרים סוקרים מחקרים קודמים המראים כי תחושת מסוגלות עצמית משפיעה באופן חיובי על שביעות הרצון בעבודה, וכי שביעות רצון זו מובילה לשיפור משמעותי בביצועי העובד. בנוסף, הם מדגישים כי סביבת עבודה תומכת ונעימה תורמת לתחושת הנוחות, השייכות והביטחון של המורים, ובכך משפיעה באופן עקיף על ביצועיהם. לעומת זאת, במקרים מסוימים נמצאו סתירות בין מחקרים שונים – ישנם מחקרים שלא מצאו קשר בין סביבת העבודה לבין ביצועים או בין תחושת המסוגלות לבין שביעות רצון. הסתירות הללו הן שהובילו את החוקרים לערוך מחקר מקיף הכולל את כל הגורמים במודל אחד.
מטרות המחקר והשערות
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשרים הישירים והעקיפים בין מנהיגות טרנספורמטיבית, תחושת מסוגלות עצמית, סביבת העבודה, שביעות הרצון וביצועי המורים. החוקרים ניסחו עשר השערות מחקריות, מהן שבע עוסקות בקשרים ישירים (למשל, מנהיגות טרנספורמטיבית משפיעה ישירות על שביעות רצון בעבודה) ושלוש נוספות עוסקות בקשרים עקיפים, כאשר שביעות הרצון משמשת משתנה מתווך בין שלושת הגורמים הראשיים לביצועי המורים.
שיטה
המחקר נערך בקרב 400 מורים מבתי ספר תיכוניים בפרובינציות ג'קרטה ובאנטן שבאינדונזיה. המשתתפים נבחרו בשיטה של דגימה אקראית פשוטה. כלי המחקר היה שאלון כמותי שכלל 100 היגדים שחולקו לחמש קבוצות של משתנים: מנהיגות טרנספורמטיבית, תחושת מסוגלות עצמית, סביבת עבודה, שביעות רצון בעבודה וביצועי מורים. כל משתנה כלל חמישה ממדים, ולכל ממד ארבעה היגדים. התשובות נמדדו בסולם ליקרט בן חמש דרגות.
החוקרים ביצעו ניתוח גורמים מאשש (EFA) כדי לוודא את מבנה המשתנים, ובחנו את מהימנות השאלון באמצעות מדדים סטטיסטיים כמו אלפא של קרונבך, מהימנות מורכבת ו-AVE. הניתוחים הראו רמות מהימנות גבוהות בכל המשתנים (מעל 0.70), מה שמאשש את תקפות המדידה. לאחר מכן בוצעה אנליזת נתיבים (Path Analysis) בתוכנת Smart PLS כדי לבדוק את ההשפעות הישירות והעקיפות בין המשתנים.
תוצאות
הממצאים הראו כי כל ההשערות במחקר אושרו. נמצא קשר ישיר ומשמעותי בין מנהיגות טרנספורמטיבית, תחושת מסוגלות וסביבת העבודה לבין שביעות הרצון בעבודה. מבין שלושת המשתנים הללו, המנהיגות הטרנספורמטיבית נמצאה כבעלת ההשפעה הגדולה ביותר על שביעות הרצון. בנוסף, נמצא קשר ישיר בין כל ארבעת המשתנים (מנהיגות, מסוגלות, סביבה ושביעות רצון) לבין ביצועי המורים.
הממצא המרכזי היה ששביעות הרצון בעבודה היא המשתנה המשפיע ביותר על ביצועי המורים, אף יותר מתחושת המסוגלות או מסביבת העבודה. כלומר, מורים שחשים סיפוק ממקום עבודתם מציגים ביצועים גבוהים יותר. עוד נמצא כי למנהיגות טרנספורמטיבית ולסביבת העבודה יש גם השפעה עקיפה על ביצועי המורים באמצעות שביעות הרצון – כך ששביעות הרצון מתווכת בין גורמים אלו לבין התפוקות. לעומת זאת, הקשר העקיף בין תחושת המסוגלות לביצועים דרך שביעות רצון נמצא חלש יותר מהקשר הישיר ביניהם.
דיון
בדיון מבהירים החוקרים כי תוצאות המחקר מדגישות את התפקיד המרכזי של שביעות הרצון בעבודה כמניע לביצועי מורים. תחושת המסוגלות והמנהיגות תורמות לשביעות רצון זו, אך היא בתורה מהווה גורם מתווך משמעותי שמחזק את השפעתן על ביצועים. המנהיגות הטרנספורמטיבית מתוארת כגורם מפתח ליצירת סביבה תומכת, מעצימה ומלאת השראה, שבה מורים חשים ביטחון ומוטיבציה להצטיין.
בהשוואה למחקרים קודמים, ממצאי המחקר הנוכחי תומכים ברובם בהנחות הקודמות, אך מוסיפים נדבך חשוב בהבנה של תהליכים עקיפים. בעוד שחלק מהמחקרים הדגישו את ההשפעה הישירה של גורמים כמו תחושת מסוגלות או סביבת עבודה, המאמר הנוכחי מצביע על כך ששביעות הרצון בעבודה היא הגשר המרכזי המחבר ביניהם לבין ביצועי המורים. בכך הוא מציע פרספקטיבה מערכתית רחבה יותר להבנת התנהגותם המקצועית של מורים.
מסקנות
החוקרים מסיקים כי המנהיגות הטרנספורמטיבית, תחושת המסוגלות, סביבת העבודה ושביעות הרצון בעבודה משפיעות כולן על ביצועי המורים, הן באופן ישיר והן באופן עקיף. שביעות הרצון מהווה משתנה מרכזי שיש להשקיע בו כדי לשפר את איכות ההוראה. היא משקפת את הביטחון, התמיכה והערך העצמי שהמורים חשים בארגון, ומכאן חשיבות טיפוח סביבת עבודה נוחה ותומכת.
המאמר מדגיש את הצורך בהכשרת מנהלים חינוכיים שיפתחו כישורי מנהיגות טרנספורמטיבית, שמטרתה להעצים את המורים, ליצור תרבות ארגונית חיובית ולעודד תחושת שייכות ומחויבות. בנוסף, מוצע לשפר את התשתיות הפיזיות ואת המשאבים בבתי הספר כדי לחזק את שביעות הרצון ואת תחושת המסוגלות של המורים. החוקרים ממליצים על מחקרים עתידיים שיבחנו את הנושא במדגמים רחבים יותר ויכללו משתנים נוספים כגון תרבות ארגונית או תמיכה קהילתית.
סיכום
לסיכום, המאמר מציג תמונה מקיפה של המנגנונים הפסיכולוגיים והארגוניים המשפיעים על ביצועי המורים. הוא מצביע על כך שמנהיגות מעצבת, המסוגלת לעורר השראה, לשתף פעולה ולבנות אמון, מהווה גורם מפתח ביצירת שביעות רצון ומצוינות חינוכית. מורים הפועלים בסביבה תומכת, חשים ביטחון ביכולתם ומקבלים הערכה – הם בעלי נטייה גבוהה יותר להשקיע בעבודתם ולהגיע לרמות ביצוע גבוהות. בכך מהווה המחקר תרומה משמעותית להבנת הדרכים לשיפור איכות ההוראה והלמידה במוסדות החינוך.
חשיבות המאמר
חשיבותו של המאמר טמונה בתרומתו להבנת התהליכים הפסיכולוגיים והארגוניים המשפיעים על איכות ההוראה ועל הצלחת מערכת החינוך. המאמר מציע מודל אינטגרטיבי חדש הבוחן כיצד מנהיגות טרנספורמטיבית, תחושת מסוגלות עצמית, סביבת עבודה ושביעות רצון בעבודה משתלבות יחד ומשפיעות הן באופן ישיר והן בעקיפין על ביצועי המורים. בכך הוא חורג ממחקרים קודמים שהתמקדו רק בגורם יחיד, ומדגיש את התלות ההדדית בין מרכיבים אישיים וארגוניים. ממצאיו מספקים בסיס אמפירי חשוב למנהלים ומקבלי החלטות במערכת החינוך, ומציעים כי טיפוח מנהיגות מעצימה ושיפור תנאי העבודה והמסוגלות של המורים הם מפתח לשיפור רמת ההוראה ולבניית תרבות ארגונית תומכת ומצמיחה. המאמר מתאים לכתיבת עבודה סמינריונית על מנהיגות.