מודל תורת התגובה לפריטים של שאלון האינטליגנציה הרגשית התכונתית – גרסה מקוצרת: ייעול פריטים, תפקוד דיפרנציאלי של פריטים, ותוקף במחקר חתך רב-מרכזי בשוודיה

Dåderman, A. M., Persson, B. N., Ahlstrand, I., Hallgren, J., Larsson, I., Larsson, M., … & Pennbrant, S. (2025). Item response theory modelling of the trait emotional intelligence questionnaire-short form: item streamlining, differential item functioning, and validity in a Swedish multicenter cross-sectional study. BMC psychology, 13(1), 987.

רקע תאורטי

האינטליגנציה הרגשית התכונתית היא גישה סאלוטוגנית לבריאות, המדגישה את המשאבים התורמים לרווחה ולא להיעדר מחלה. אינטליגנציה זו מתארת תפיסות עצמיות של יכולות רגשיות והיא מובחנת מאינטליגנציה רגשית מסוג יכולת, אשר נמדדת באמצעים אובייקטיביים. מחקרים מצביעים על קשרים חיוביים בין אינטליגנציה רגשית תכונתית לבין משתנים כגון בריאות נפשית, רווחה, אופטימיות, מיינדפולנס והישגים אקדמיים. אינטליגנציה זו נמדדת באמצעות שאלונים דיווח-עצמי כמו שאלון TEIQue אשר גרסתו המלאה כוללת 153 פריטים. על מנת לשפר את יעילות המדידה פותחה גרסה מקוצרת של 30 פריטים (TEIQue-SF), המתבססת על בחירה של שני פריטים מייצגים לכל אחד מהיבטי השאלון המלא.

בעיות במדידה וצורך ברוויזיה

למרות הפשטות והנוחות שבגרסה המקוצרת, מחקרים עדכניים הצביעו על פריטים שאינם מתפקדים היטב, ובפרט על בעיות בתפקוד דיפרנציאלי של פריטים בין קבוצות שונות, במיוחד בין גברים לנשים. ההנחה היא כי הבדלים אלו אינם משקפים הבדלים אמיתיים בתכונה הנמדדת אלא הטיה במדידה. בנוסף, נצפה חוסר עקביות במבנה הפנימי של השאלון בין תרבויות ודמוגרפיות שונות.

מטרות המחקר

המחקר הנוכחי נועד להעריך מחדש את התכונות הפסיכומטריות של גרסת ה־TEIQue-SF בשפה השוודית באמצעות מודלים של תורת התגובה לפריט (IRT), לזהות ולהסיר פריטים שאינם מתפקדים היטב, לבחון קיומו של תפקוד דיפרנציאלי לפי מין, ולאשש את תוקף המבנה והתוקף המתכנס של הגרסה המקוצרת ביחס למדדים של בריאות.

שיטת המחקר

המחקר נערך בשיטת מחקר חתך רב-מרכזי, בקרב 845 סטודנטים בשנה הראשונה ללימודיהם בתוכניות הכשרה למקצועות הבריאות והרווחה בשישה מוסדות להשכלה גבוהה בדרום שוודיה. המשתתפים מילאו את שאלון ה־TEIQue-SF בצורתו המלאה, לצד שאלונים נוספים לבחינת תוקף מתכנס. ניתוח הנתונים בוצע תוך שימוש במודל תגובה מדורג (Graded Response Model) של תורת התגובה לפריט, תוך הערכת שלוש הנחות מרכזיות: מונודימנסיונליות מקורבת, מונוטוניות ועצמאות פריטים. נבדקה גם התאמת המודל לנתונים באמצעות סטטיסטיקות מתקדמות, וכן נבחנו מקדמי מהימנות פנימית (Cronbach’s alpha), תפקוד דיפרנציאלי של פריטים (DIF), ותוקף מתכנס באמצעות מתאמים עם מדדים בריאותיים.

מדדים נלווים לאינטליגנציה רגשית תכונתית

לצורך הערכת תוקף מתכנס, נעשה שימוש בשאלון SHIS למדידת בריאות סאלוטוגנית, SOC-13 למדידת תחושת קוהרנטיות, OBQ11 לאיזון תעסוקתי, שאלות סינגולריות להערכת בריאות כללית ורווחה, ומדדי סגנון חיים כגון פעילות גופנית, שינה, תזונה, עישון וצריכת אלכוהול. המדדים נבחרו בשל הקשרים הידועים בין אינטליגנציה רגשית תכונתית לבין משתנים הקשורים לבריאות ולהסתגלות.

ממצאים עיקריים

הניתוחים העלו כי קיימים מספר פריטים שאינם עומדים בדרישות של מונוטוניות או מונודימנסיונליות, וכן פריטים בעלי תלות מקומית גבוהה עם פריטים אחרים. על בסיס ניתוח זה נבנתה גרסה מקוצרת חדשה הכוללת 12 פריטים בלבד, שנבחרו לפי קריטריונים סטטיסטיים ותיאורטיים כאחד. הגרסה החדשה הראתה התאמה טובה יותר למודל, מהימנות גבוהה (α = 0.86), ושמירה על מתאם גבוה עם הגרסה המקורית (r = 0.94). רק פריט אחד (מספר 15) נמצא כבעל תפקוד דיפרנציאלי מובהק לפי מין. מבנה הגורמים נבחן באמצעות ניתוח גורמים מאשר (CFA) והציג התאמה סבירה לפי מדד ההתאמה הדינמי (DDDFI), תוך שמירה על המבנה הגלובלי המקורי של המושג.

דיון ומסקנות

המחקר תרם תרומה משמעותית לשיפור המדידה של אינטליגנציה רגשית תכונתית בשפה השוודית. השימוש ב־IRT סיפק תובנות עמוקות לגבי התנהגות הפריטים, איפשר הסרת פריטים בעייתיים, ושימר את האפקטיביות של הכלי תוך הפחתת העומס על המשתתפים. הגרסה המקוצרת בת 12 הפריטים נמצאה מדויקת, תקפה ואמינה, ומתאימה למחקרים נוספים וליישומים קליניים. תוקפה המתכנס אושש באמצעות קשרים חיוביים עם מדדים בריאותיים שונים. חשוב להדגיש כי רק פריט אחד הראה הטיה מגדרית מובהקת, דבר המחזק את ההוגנות של הכלי המחודש.

המחקר ממחיש את יתרונות השיטה של תורת התגובה לפריט בהערכת כלים פסיכומטריים, ובפרט את היכולת לאזן בין יעילות המדידה לבין שמירה על עומק תיאורטי. החוקרים ממליצים על שימוש בגרסה המקוצרת של 12 פריטים כחלופה ראויה ויעילה ל־TEIQue-SF המקורי, במיוחד בהקשרים שבהם דרושה מדידה מהירה ואמינה של אינטליגנציה רגשית תכונתית.

חשיבות המאמר

המאמר הנוכחי מהווה תרומה משמעותית למחקר בתחום האינטליגנציה הרגשית התכונתית, הן מבחינה תיאורטית והן מבחינה מתודולוגית. באמצעות יישום מקיף של מודל תורת התגובה לפריט, הצליחו החוקרים לשפר את איכות המדידה של שאלון ה־TEIQue-SF, תוך שמירה על המהות התיאורטית של המושג הנמדד. הפיתוח של גרסה מקוצרת בת 12 פריטים, המפגינה תוקף ומהימנות גבוהים, מציע כלי יעיל, מדויק ונגיש יותר הן לשימוש מחקרי והן לשימוש קליני. 

מעבר לכך, המאמר מציב סטנדרט חדש בבחינת הנחות פסיכומטריות כגון מונודימנסיונליות, מונוטוניות ותפקוד דיפרנציאלי של פריטים, ובכך תורם לשיח המדעי על אופן הפיתוח והאימות של כלי מדידה בתחום מדעי החברה והבריאות. חשיבותו של המחקר ניכרת במיוחד בהקשר של הכשרת אנשי מקצוע בתחומי הבריאות, שכן הוא מספק כלי מהימן למדידת תכונה המהווה משאב קריטי ברווחה אישית ותפקוד מקצועי כאחד. בשל עומקו והרלוונטיות לתחום הפסיכולוגיה העכשווית, המאמר מתאים במיוחד כבסיס לכתיבת סמינריון בפסיכולוגיה.