דף הבית / מאמרים / מגמות במסחר בין ישראל לסין במהלך העשור האחרון (2013–2022)

מגמות במסחר בין ישראל לסין במהלך העשור האחרון (2013–2022)

מגמות כלליות בסחר הסחורות

יחסי הסחר בין ישראל לסין עברו תמורות משמעותיות בעשור שבין 2013 ל-2022, ובמרכזן גידול עקבי ומתמשך בהיקף הסחר, המבוסס בעיקרו על יבוא סחורות מסין. היקף הסחר הכולל בסחורות בין שתי המדינות עמד על 17.62 מיליארד דולר ב-2022, לעומת 11.83 מיליארד דולר ב-2020, גידול של כמעט 50% בשנתיים בלבד. הגידול בשנים 2021-2022 היה חד במיוחד: ב-2021 עלה היקף סחר הסחורות ב-27% בהשוואה ל-2020, וב-2022 הוסיף לגדול ב-17% נוספים. יבוא הסחורות מסין טיפס מ-6.75 מיליארד דולר ב-2020 ל-13.12 מיליארד דולר ב-2022, עלייה של כ-71%, בעוד שהיצוא הישראלי לסין גדל בצניעות רבה בלבד, מ-4.18 מיליארד דולר ל-4.5 מיליארד דולר, עלייה של 7.5% בלבד.

בין 2019 ל-2022 גדל הסחר הכולל ב-57%, כאשר 98.8% מהגידול נבעו מהיבוא מסין, ואילו תרומת הגידול ביצוא לסין עמדה על 1.2% בלבד. מאפיין יוצא דופן נוסף הוא שסין היתה בין המדינות היחידות שאיתן גדל הסחר של ישראל גם ב-2020, בשיא מגפת הקורונה, עם עלייה של 5% לעומת 2019, בזמן שהסחר עם שאר השותפות הגדולות ירד משמעותית.

גורמים לגידול ביבוא מסין

הגידול החד ביבוא הסחורות מסין נובע ממספר גורמים מרכזיים:

עלייה ברכישות מקוונות מאתרים סיניים, בעיקר AliExpress ו-Shein. ב-2022 הוציאו הישראלים 250 מיליון דולר ב-Shein, שהפכה לאתר הקניות הזר המוביל בישראל ולשניה בלבד אחרי רשת שופרסל בין כלל אתרי הקניות. ישראל נמנית עם המדינות המובילות בעולם בביקורים ורכישות בשני אתרים אלה, הנתפסים כאמצעי יעיל להתמודד עם יוקר המחייה. רכישות אלה מנוהלות לרוב תחת סף הפטור ממע"מ של 75 דולר לעסקה.
כניסת מותגי רכב סינים רבים לשוק הישראלי החל מ-2021, כמפורט להלן.
עלייה ברכישות ציוד אלקטרוני ומוצרים לעבודה מרחוק. יש לציין כי רוב היבוא מסין אינו עובר ישירות מהמוכר הסיני לצרכן הישראלי, אלא דרך יבואנים רשמיים המוכרים בחנויות ברחבי ישראל.

יצוא ישראלי לסין

היצוא הישראלי לסין הגיע לשיאו ב-2018, עם 4.77 מיליארד דולר, גידול של 44% לעומת 2017. עיקר הגידול נבע מגידול ביצוא רכיבים אלקטרוניים, ובהם מיקרו-שבבים שיוצרו על ידי אינטל בישראל. ב-2021 נפל יצוא הסחורות הישראלי לסין לשתי קטגוריות עיקריות: ציוד מחשוב, אלקטרוניקה ואופטיקה מחד, ומינרלים, כימיקלים ומתכות מאידך. ב-2021 גדל גם יצוא ציוד רפואי ואופטי לסין ב-37%, בין היתר עקב מגפת הקורונה ועקב התוכנית החמש-שנתית ה-14 של סין, שהדגישה את חשיבות הבריאות וההזדקנות.

עם זאת, היצוא הישראלי לסין סובל ממחסור בגיוון, כשהוא מסתמך רובו ככולו על רכיבים אלקטרוניים. הדאגה היא שהאמריקאים עלולים להגביל יצוא של טכנולוגיות מתקדמות לסין, דבר שעשוי לחסום את מימוש הפוטנציאל הייצוא הישראלי לשוק הסיני.

גירעון המסחר ומגמות השוואתיות

הגידול החד ביבוא, לצד הקיפאון ביצוא, הגדיל את הגירעון המסחרי של ישראל מול סין באופן מתמשך. הגירעון עמד על 8.62 מיליארד דולר ב-2022, לעומת 6.4 מיליארד ב-2021 ו-2.37 מיליארד ב-2019 בלבד, גידול של כ-360% בשלוש שנים. גירעון זה הוא הגבוה ביותר של ישראל עם כל מדינה, הרבה מעל הגירעון עם שוויץ שהגיע ל-5.5 מיליארד דולר. בצד הנגדי, העודף הסחרי הגדול ביותר של ישראל ב-2022 היה מול ארצות הברית, בהיקף של 4.6 מיליארד דולר.

בהשוואה רחבה יותר, בעשור שבין 2013 ל-2022 גדל סחר הסחורות הכולל של ישראל עם העולם ב-35%, מ-120 מיליארד דולר ל-162 מיליארד דולר. הסחר עם סין גדל בשיעור גבוה בהרבה, 115%, ותרם כרבע מסך הגידול בסחר הסחורות של ישראל עם העולם. הסחר עם ארצות הברית גדל ב-26% ועם האיחוד האירופי ב-34% באותה תקופה. חלקה של סין בסחר הסחורות הכולל של ישראל עלה מ-6.8% ב-2013 ל-11% ב-2022, אך סין עדיין נמצאת במקום השלישי אחרי האיחוד האירופי (31%) וארצות הברית (13.5%). ראוי לציין שנפח הסחר עם סין גדול מזה של כל מדינה בודדת מתוך האיחוד האירופי, ויבוא הסחורות מסין (13.1 מיליארד דולר) עולה על היבוא מארה"ב (8.7 מיליארד) ומגרמניה (7.1 מיליארד).

יבוא רכבים סינים

אחת התופעות הבולטות ביחסי הסחר בין ישראל לסין היא חדירת רכבים סינים לשוק הישראלי. עד 2022 היה המותג הסיני השכיח ביותר בכבישי ישראל הוא MG הבריטי, שנרכש על ידי החברה הסינית SAIC ומיוצר בסין. בשנת 2022 עקפה חברת Geely את מכירות טסלה והפכה למותג הרכב החשמלי הנמכר ביותר בישראל, עם כמעט 7,000 רכבים שנמסרו, גידול של 4,000% לעומת 2021. ששה מתוך עשרת מותגי הרכב החשמלי הנמכרים ביותר בישראל היו סיניים, וסך הרכבים החשמליים הסיניים שנמכרו (14,300 מתוך 27,600) היווה יותר ממחצית שוק הרכב החשמלי.

המגמה נמשכה גם ברבעון הראשון של 2023, עם מסירת יותר מ-12,000 רכבים סינים מתוך כ-105,000 כלל הרכבים שנמסרו. מותג Chery, שנכנס לשוק לאחרונה, מסר לבדו 4,687 רכבים. לפי נתוני המכס הסיני, ישראל הפכה בינואר-פברואר 2023 ליעד השלישי בגודלו לייצוא מכוניות סיניות, אחרי רוסיה ומקסיקו. הגידול הדרמטי נובע בחלקו מהרצון לרכוש לפני העלאת מס הקנייה, שעלה מ-10% ל-20% בינואר 2023 ועשוי להגיע ל-35% בינואר 2024 (לשם השוואה, מס הקנייה על רכבים לא חשמליים בישראל עומד על 83%). התופעה אינה ייחודית לישראל: ב-2022 ייצאה סין יותר מ-2.5 מיליון כלי רכב פרטיים, גידול של 56% לעומת השנה הקודמת, והפכה למייצאת הרכבים השנייה בעולם מבחינת כמות, אחרי יפן בלבד.

סחר בשירותים עסקיים

על אף הגידול המרשים בסחר הסחורות עם סין, תחום שירותי העסקים, המהווה את המנוע העיקרי בסחר הבינלאומי של ישראל, נשאר זניח כמעט לחלוטין. כ-40% מהסחר הבינלאומי של ישראל הוא בשירותים עסקיים. ב-2021 ייצאה ישראל שירותים עסקיים בשווי 60.7 מיליארד דולר, גידול של 50% לעומת 2018. כשליש מסחר זה היה עם ארצות הברית (25.98 מיליארד דולר) וכ-10.7% עם האיחוד האירופי (8.74 מיליארד דולר).

לעומת זאת, הסחר בשירותים עסקיים עם סין זעום ביותר: ב-2021 ייצאה ישראל שירותים עסקיים לסין בשווי 154 מיליון דולר בלבד (0.25% מסך הייצוא), ויבאה שירותים בשווי 143 מיליון דולר (0.75% מסך היבוא). יתרה מכך, ב-2021 הסתיימה מגמת העלייה בסחר השירותים עם סין, והן הייצוא והן היבוא ירדו. הייצוא ירד בכ-10%, והיבוא ירד ביותר מ-50% לאחר שנת שיא ב-2022, שבה הסתכם ב-255 מיליון דולר.

ניתוח הרכב ייצוא השירותים לסין ב-2021 מגלה שכשליש מהם הם שירותי מחשוב ומידע (49.5 מיליון דולר), מה שתואם את המגמה הכללית. אך מאפיינים אחרים חורגים מהנורמה: תמלוגים על קניין רוחני מהווים יותר מרבע מהייצוא לסין (39.67 מיליון דולר), בזמן שהם מהווים 1.3% בלבד מסך ייצוא השירותים של ישראל. שירותי בינוי מהווים יותר מחמישית מהייצוא לסין (32.18 מיליון דולר), בעוד שמחקר ופיתוח, שמהווה יותר מ-15% (9.4 מיליארד דולר) מסך ייצוא השירותים, מהווה כ-2% בלבד מייצוא השירותים לסין. הפער בולט במיוחד בהשוואה לארצות הברית: ישראל ייצאה 7.8 מיליארד דולר שירותי מחקר ופיתוח לארה"ב, לעומת 3 מיליון דולר בלבד לסין.

גם בצד היבוא של שירותים מסין ניכרת מגמה מיוחדת: ב-2020 היווה השכרת ציוד לפרויקטים תשתיתיים גדולים בישראל, ובהם הרכבת הקלה בתל-אביב, כמחצית מיבוא השירותים מסין (129.5 מיליון דולר). ב-2021 נעלמה סעיף זה מנתוני הלמ"ס, מה שמסביר את ירידה החדה. שירותי בינוי מהווים יותר מרבע מיבוא השירותים מסין ב-2021 (37.57 מיליון דולר), בעוד ששירותים פיננסיים, עסקיים, פרסום ושיווק כמעט אינם קיימים בסחר עם סין.

מסקנות והמלצות

תמונת הסחר הכוללת בין ישראל לסין מגלה מגמת עלייה מתמדת, אך גם תלות חד-צדדית: כ-70% מהסחר הכולל בסחורות ושירותים מורכב מיבוא מסין לישראל. גירעון הסחר הגדל מהר ביותר בהיסטוריה של ישראל הוא זה מול סין, שגדל ב-360% בין 2019 ל-2022. על ישראל להיזהר מתלות יתר ביבוא מסין ולשמור על פיזור מקורות היבוא, במיוחד בתקופה של מתחים גוברים בין המעצמות.

היבט נוסף הוא שאלת הסכם הסחר החופשי בין ישראל לסין, שנמצאת על סדר היום מאז 2016. הגידול המתמשך ביבוא מסין מניב הכנסות מכס ניכרות לאוצר הישראלי מבלואים כגון סוללות ורכבים. הסכם סחר חופשי יקטין הכנסות אלה משמעותית, ובתקופות של אי-ודאות כלכלית קשה לצפות שמשרד האוצר ימהר לוותר על הכנסות אלה.

בנוסף, התחרות הגוברת בין ארה"ב לסין מטילה מגבלות על ייצוא ישראלי לסין, בעיקר בתחום הטכנולוגיה המתקדמת. ייצוא רכיבים אלקטרוניים, המהווה יותר ממחצית היצוא הישראלי לסין, עלול להיפגע מהגבלות אמריקאיות. לעומת זאת, תחומי מדעי החיים, הרפואה והמכשור הרפואי מציעים הזדמנות ממשית: סין מדגישה בריאות ומתמודדת עם אוכלוסייה מזדקנת, כאשר אחוז האוכלוסייה מעל גיל 60 עלה מ-13% ב-2010 ל-18% כיום, ועתיד לעמוד על 26.2% עד 2030. הרחבת ייצוא ישראלי בתחומים אלה יכולה להגדיל את הסחר עם הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, מבלי לעורר מתחים מיותרים עם וושינגטון.