Fioravanti, G., Bocci Benucci, S., Ceragioli, G., & Casale, S. (2022). How the exposure to beauty ideals on social networking sites influences body image: A systematic review of experimental studies. Adolescent research review, 7(3), 419-458.
הגדרות והקשרים תיאורטיים
דימוי גוף מוגדר כתפיסות, מחשבות ותחושות של אדם ביחס לגופו. חוסר שביעות רצון מהגוף מתרחש כאשר קיימת תחושת פער שלילי בין המראה הנתפס של הגוף לבין אידאל הגוף הרצוי. מצב זה קשור בהפרעות אכילה, דיכאון, מחשבות אובדניות ואיכות חיים ירודה. אחד הגורמים המרכזיים לחוסר שביעות רצון מהגוף הוא השפעות חברתיות ותרבותיות, בראשן המדיה.
בתקשורת המסורתית, דימויי גוף אידאליים (רזים, חטובים, מיניים) זוכים לחשיפה חוזרת ונשנית, מה שמוביל לפנימיות של האידאלים הללו ולביקורת עצמית מצד הצופים. תיאוריית האובייקטיפיקציה מציעה שנשים בפרט לומדות להתבונן על גופן מנקודת מבט חיצונית ושיפוטית, תהליך המביא למעקב עצמי מתמיד, בושה וחרדה.
מדיה חברתית ודימוי גוף
הרשתות החברתיות, בשונה מהמדיה המסורתית, מאפשרות למשתמשים להיות גם יצרני תוכן וגם צרכנים. המשתמשים משתפים תמונות משופרות ומעובדות המציגות גרסאות אידאליות ולא מציאותיות של עצמם. מחקרים תצפיתיים הראו כי שימוש מוגבר ברשתות החברתיות, ובמיוחד בפעילות הקשורה לתמונות, כרוך בעלייה בחוסר שביעות רצון מהגוף ובהפרעות אכילה.
בהקשר זה, שלוש תיאוריות מרכזיות מספקות הסבר: הפנמה של אידאלים (כגון רזון או חיטוב), השוואה חברתית מבוססת מראה, ותהליכי אובייקטיפיקציה עצמית. מחקרים מצאו כי ככל ששימוש במדיה החברתית ממוקד יותר בהופעה חיצונית, כך השפעתו השלילית על הדימוי העצמי חזקה יותר.
עיצוב מחקר שיטתי
לצורך הסקירה, נבחרו אך ורק מחקרים בעלי תכנון ניסויי, שכן רק מחקרים ניסויים מאפשרים לבחון השפעות סיבתיות של צפייה בתמונות אידאליות במדיה החברתית על דימוי הגוף. הסקירה כוללת 43 מחקרים ניסויים שבדקו את ההשפעה של חשיפה לדימויי גוף אידאליים (רזון, משיכה, חיטוב) ולעומת זאת גם לתוכן חיובי-גופנית (body-positive).
המחקרים כללו בעיקר נשים צעירות (89.56% מהמדגם הכללי), גיל ממוצע 21.6. רק שניים מתוך 43 המחקרים עסקו בבני נוער. הגיוון הרב באמצעי החשיפה ובמשתנים הפסיכולוגיים הנבחנים, הופך סקירה שיטתית לראויה יותר ממטא-אנליזה.
ממצאים עיקריים: חשיפה לדימויים אידאליים
רוב המחקרים הראו כי חשיפה לתמונות אידאליות באינסטגרם ובפייסבוק גורמת לירידה מיידית בשביעות הרצון מהגוף. זה כולל תמונות של נשים רזות, חטובות או מפורסמות, כמו גם תמונות של אנשים באימון גופני (fitspiration). לעיתים קרובות התופעה תיווכה על ידי השוואה רגעית להופעה: כאשר המשתמשים ביצעו השוואה מיידית בין גופם לבין הגוף שבתמונה, שביעות הרצון שלהם נפגעה.
בנוסף, תכונת ההשוואה הכללית (trait appearance comparison), כלומר הנטייה הכללית של אדם להשוות את גופו לאחרים, נמצאה כמשפיעה על עוצמת התגובה השלילית. משתתפים עם נטייה גבוהה יותר להשוואה, נטו להיפגע יותר מהחשיפה לתמונות אידאליות.
ממצאים עיקריים: תוכן חיובי-גופנית
מספר קטן יותר של מחקרים בחן את ההשפעה של צפייה בתמונות עם מסרים חיוביים כלפי הגוף, שמטרתן לעודד קבלה עצמית ודימוי גוף חיובי. בחלק מהמחקרים נצפתה עלייה בשביעות הרצון מהגוף בעקבות צפייה בתמונות אלו, אך במקרים אחרים לא נמצאה השפעה חיובית כלשהי.
כמו כן, כשצירפו לתמונות אידאליות כתוביות חיוביות או הסברים (כגון "זה רק תמונה מבוימת"), הדבר לרוב לא הפחית את ההשפעה השלילית. כלומר, הוספת כיתובים חיוביים אינה מנטרלת בהכרח את הפגיעה בדימוי הגוף.
ניתוח מנגנונים פסיכולוגיים
המנגנון המרכזי שחזר על עצמו כמסביר להשפעה שלילית היה השוואת הופעה מיידית: המשתתפים ביצעו השוואות בין עצמם לבין המצולמים, מה שהוביל לפגיעות מידיות. מעבר לכך, תכונות אישיות כמו נטייה לאובייקטיפיקציה עצמית, הפנמה של אידאל הרזון והבדלים בין-אישיים בנטייה להשוואה חברתית נמצאו כמגבירים את הסיכון לתגובה שלילית.
מגדר ותרבות
רוב המחקרים עסקו בנשים, אך מחקרים ספורים הראו כי גם גברים מושפעים לרעה מתמונות של אידאלים גופניים גבריים. כמו כן, מעט מחקרים השוו בין תרבויות. במחקרים שנערכו במזרח אסיה (יפן, סין, דרום קוריאה) ובארצות הברית נמצאו לעיתים הבדלים בתגובות, בהתאם להקשר התרבותי של אידאלים גופניים.
מגבלות המחקרים
למרות שכיחותם הגבוהה של ממצאים עקביים, ראוי לציין מגבלות רבות. מרבית המחקרים בדקו תגובה מיידית בלבד, ולא את ההשפעות ארוכות הטווח. כמו כן, המדגמים היו ברובם נשים צעירות, בעיקר סטודנטיות, ולכן לא ניתן להכליל את הממצאים לכלל האוכלוסייה.
יש לציין גם את הגיוון הרב בעיצובי הניסוי ובמושגים שנמדדו. אין אחידות בשיטות החשיפה, משך החשיפה, אופי התמונות והכלים למדידת דימוי הגוף, מה שמקשה על השוואה מדויקת בין מחקרים.
מסקנות
הסקירה מצביעה באופן עקבי על כך שחשיפה לתמונות אידאליות במדיה החברתית גורמת לפגיעות מיידיות בשביעות הרצון מהגוף, בעיקר אצל נשים צעירות. ההשפעה השלילית מתווכת בעיקר דרך מנגנוני השוואה חברתית, ומוגברת אצל אנשים בעלי נטייה להשוואה או אובייקטיפיקציה עצמית.
בנוגע לתוכן חיובי-גופנית, הממצאים אינם חד-משמעיים: לעיתים נצפתה השפעה מיטיבה, אך במקרים אחרים לא נצפה שיפור כלל, ולעיתים אף נצפתה פגיעה. נדרש מחקר נוסף כדי להבין את התנאים בהם תוכן כזה מועיל או מזיק.
לסיכום, קיימת עדות ניסויית עקבית לכך שחשיפה לאידאלים בלתי ניתנים להשגה ברשתות החברתיות פוגעת בדימוי הגוף, בעיקר באמצעות תהליכים של השוואה ואובייקטיפיקציה. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו השפעות לאורך זמן, יכללו משתתפים מגוונים מבחינת גיל ומגדר, ויבדקו אסטרטגיות הגנה יעילות, כולל התערבויות חינוכיות במדיה חברתית.