התמודדות, משמעות בחיים ואיכות חיים בעת סכסוך מתמשך: תובנות מקרב האוכלוסייה הישראלית

רקע ומטרות המחקר

ב-7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמה בישראל בעקבות מתקפת חמאס, שגררה טבח, חטיפות והתפנות של כ-126,000 איש מבתיהם. שבעה חודשים לאחר מכן, במאי 2024, נערך מחקר חתך רוחב שנועד לבחון את רווחתם של מפונים ולא-מפונים מאזורי הלחימה. המחקר עסק במדדים הבאים: איכות חיים הקשורה לבריאות (HRQoL), תחושת משמעות בחיים (MIL), אסטרטגיות התמודדות, תסמינים פסיכולוגיים ותחושת שליטה עצמית.

המחקר התבסס על מסגרות תיאורטיות מרכזיות: מודל ביו-פסיכו-סוציאלי של טיילור, תיאוריית שימור המשאבים (COR) של הובפול, מודל ה"tend and befriend" של טיילור, ומסגרתו האקזיסטנציאלית של ויקטור פרנקל. על בסיס מסגרות אלו נבחנו נתיבים ישירים ועקיפים מאירועי חיים טראומטיים ומשתני רקע סוציו-דמוגרפיים אל איכות החיים ותחושת המשמעות, תוך בחינת תפקידם המתווך של תסמינים פסיכולוגיים, אסטרטגיות התמודדות ותחושת שליטה עצמית.

שיטות המחקר

המחקר כלל 366 משתתפים שגויסו באמצעות פלטפורמת מחקר מקוונת ישראלית. מתוכם, 221 היו מפונים מאזורי הלחימה בצפון ובדרום הארץ, ו-145 לא פונו, בשל מגוריהם במרחק גדול יותר מגבולות הלחימה. גיל המשתתפים נע בין 19 ל-82 שנה, רוב המשתתפים היו נשים (62.8%), נשואים או בזוגיות מחויבת (60.7%), ובעלי הכנסה ממוצעת ומטה (66.9%). כמחצית מהמשתתפים היו בעלי השכלה אקדמית.

כלי המדידה שנעשה בהם שימוש כללו שאלוני דיווח עצמי ומאומתים לאוכלוסייה הישראלית:

• אירועי חיים טראומטיים: שאלון LTE-Q הבוחן 12 אירועים חמורים בחודשיים האחרונים.
• איכות חיים הקשורה לבריאות: SF-12, הכולל סיכום מרכיב פיזי (PCS) וסיכום מרכיב נפשי (MCS).
• משמעות בחיים: שאלון MLQ הכולל נוכחות משמעות (MIL-P) וחיפוש משמעות (MIL-S).
• תסמינים פסיכולוגיים: PHQ-4, הכולל תת-סולמות לדיכאון ולחרדה.
• אסטרטגיות התמודדות עצמית: שאלון Brief COPE, הכולל התמודדות ממוקדת בעיה, ממוקדת רגש, ודיספונקציונלית.
• אסטרטגיות התמודדות עבור אחרים: גרסה מותאמת של Brief COPE המודדת התמודדות באמצעות עזרה לאחרים, תוך התמקדות בפקטור ממוקד פתרון בעיות שנמצא אמין.
• תחושת שליטה עצמית: סולם Self-Mastery.

הניתוח הסטטיסטי כלל ניתוח נתיבים (path analysis), ניתוח מדיאציה מתונה (moderated mediation), וניתוח קבוצות מרובות, כדי לבחון האם סטטוס הפינוי משמש ממתן (moderator) בדגם.

ממצאים

השוואה בין מפונים מהצפון למפונים מהדרום

למעט תחושת השליטה העצמית, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין מפונים מהצפון למפונים מהדרום בכל המשתנים שנבדקו. לפיכך, שתי קבוצות המפונים אוחדו לקבוצה אחת. האחידות בתגובות המפונים משני האזורים מוסברת, ככל הנראה, על ידי חוויה משותפת של מציאות עקירה. למרות שהדרום חווה עוצמת לחימה גבוהה יותר, כיסוי תקשורתי נרחב, התרעות ארציות וגיוס מילואים יצרו אווירת איום משותפת ברחבי הארץ, שאפשרה לחוויות הטראומטיות לחצות גבולות גאוגרפיים.

ניתוח נתיבים: מודל המדיאציה

ניתוח הנתיבים גילה קשרים מובהקים בין אירועי חיים טראומטיים לבין איכות החיים ותחושת המשמעות. ריבוי אירועי חיים טראומטיים נקשר באופן שלילי לסיכום המרכיב הפיזי (PCS), ובאופן חיובי לכל המשתנים המתווכים, כולל חרדה, דיכאון, התמודדות ממוקדת פתרון עצמית, התמודדות דיספונקציונלית, שליטה עצמית והתמודדות ממוקדת פתרון לטובת אחרים.

דיכאון נמצא קשור שלילית לסיכום המרכיב הפיזי, לסיכום המרכיב הנפשי (MCS) ולנוכחות משמעות. חרדה, לעומת זאת, נקשרה בצורה חיובית לחיפוש אחר משמעות, כלומר, מצוקה חרדתית יכולה לדרבן אנשים לחפש תכלית ומשמעות בחיים. שליטה עצמית חלשה (ציון גבוה בסולם) נמצאה קשורה שלילית הן למרכיב הנפשי הן לנוכחות משמעות, כלומר, ככל שתחושת השליטה העצמית חזקה יותר, כך איכות החיים הנפשית ותחושת המשמעות גבוהות יותר.

ממצא בולט נוסף הוא שהתמודדות ממוקדת פתרון לטובת אחרים נקשרה בצורה חיובית הן לחיפוש משמעות הן לנוכחות משמעות. ממצא זה מדגים כיצד פעולות אלטרואיסטיות ועזרה לזולת מאפשרות לאנשים שעברו טראומה למצוא מחדש תכלית ולהסיט את תשומת לבם ממצבם שלהם. התמודדות ממוקדת פתרון עצמית נקשרה אף היא לנוכחות משמעות גבוהה יותר, בעוד שהתמודדות דיספונקציונלית נקשרה לנוכחות משמעות נמוכה יותר.

בבחינת ההשפעות העקיפות, נמצא כי היות אישה, לעומת גבר, וריבוי אירועי חיים טראומטיים חוזים ציונים גבוהים יותר בחרדה, דיכאון, התמודדות ממוקדת פתרון עצמית, התמודדות דיספונקציונלית והתמודדות לטובת אחרים. בנוגע להכנסה, נמצא שהכנסה גבוהה יותר קשורה לשימוש פחות בהתמודדות ממוקדת פתרון לטובת אחרים, מה שבתורו קשור לחיפוש משמעות נמוך יותר. ממצא זה מחזק את הטענה כי אנשים במעמד סוציו-אקונומי מבוסס נוטים פחות להתנהגויות טיפוח כלפי אחרים.

ניתוח קבוצות מרובות: מפונים מול לא-מפונים

השוואת הנתיבים בין מפונים ולא-מפונים גילתה הבדלים מובהקים במספר נתיבים. בקרב מפונים, נמצא קשר חיובי מובהק בין אירועי חיים טראומטיים לבין התמודדות דיספונקציונלית, בעוד שקשר זה לא היה מובהק בקרב לא-מפונים. ממצא זה מוסבר על ידי ה"ספירלות של אובדן" שמתארת תיאוריית ה-COR: המפונים, שאיבדו סביבה מוכרת, שגרה יומיומית ורשתות תמיכה, נטו יותר להשתמש במנגנוני התמודדות לא-אדפטיביים.

בקרב לא-מפונים, נמצא קשר חיובי מובהק בין חרדה לחיפוש משמעות, קשר שלא היה מובהק בקרב מפונים. ממצא זה מצביע על כך שאנשים הנשארים בביתם יכולים לתעל את חרדתם לחיפוש קונסטרוקטיבי אחר משמעות ומטרה, בהתאם לגישה האקזיסטנציאלית של פרנקל. כמו כן, בקרב לא-מפונים נמצא קשר שלילי מובהק בין שליטה עצמית לבין המרכיב הנפשי, ממצא שלא חזר בקרב המפונים. בסביבה יציבה יחסית, תחושת שליטה עצמית חזקה קשורה לבריאות נפשית טובה יותר.

דיון

הממצאים מדגישים את תפקידה המרכזי של תחושת המשמעות בחיים כמרכיב משלים בהערכת איכות החיים, בפרט בעתות מלחמה. עיסוק בהתנהגויות פרו-חברתיות ועזרה לאחרים אפשרו לאנשים שעברו טראומה למצוא תחושת תכלית מחודשת. שילוב בין מנגנוני התמודדות אינטרה-פסיכיים ואינטר-פסיכיים מספק הבנה מקיפה של הדרכים שבהן אנשים מתמודדים עם מצוקה. גישה זו מתיישבת תיאורטית עם מושג השייכות לקהילה: עיסוק בהתנהגויות אלטרואיסטיות מחזק רשתות תמיכה חברתיות ומעצים את תחושת השייכות של הפרט, ולא רק תורם להתמודדות האישית אלא גם מגביר את החוסן הקהילתי.

יש לציין מספר מגבלות במחקר. ראשית, העיצוב הרוחב-חתכי מגביל את יכולת הסקת מסקנות סיבתיות. שנית, שאלון אירועי החיים הטראומטיים ייתכן שלא היה רגיש מספיק לשונות העדינה בחשיפה לטראומה בין שתי קבוצות המפונים. שלישית, לא הוערכו אבל טראומטי, שינויים בתפקידים ואחריות, ושייכות קהילתית. לבסוף, הסתמכות על דיווח עצמי עלולה להכניס הטיות קוגניטיביות, והמחקר מתמקד באוכלוסייה ישראלית בעלת מאפיינים תרבותיים ייחודיים, מה שמגביל את יכולת ההכללה.

השלכות למדיניות הבריאות

המחקר מדגיש את הצורך במדיניות בריאות כוללת המתייחסת לצרכיהם של אנשים המושפעים מפינוי בעת סכסוך. מספר עקרונות מרכזיים עולים מן הממצאים:

ראשית, מערכות הבריאות צריכות לשלב שירותי בריאות גופניים ונפשיים לגישה טיפולית אחידה, תוך שיתוף פעולה בין-תחומי. שנית, יש לאמץ גישת טיפול המודעת לטראומה, ולהכשיר ספקי שירותי בריאות לזהות ולהגיב ברגישות להשפעות הטראומה, לרבות הפינוי עצמו. שלישית, שילוב התערבויות ממוקדות משמעות, בהשראת הגישה האקזיסטנציאלית של פרנקל, יכול לסייע לאנשים בחיפוש אחר תכלית בעתות מצוקה. רביעית, יש להתמקד בחיזוק אסטרטגיות התמודדות אדפטיביות ממוקדות פתרון, ובטיפול בהשפעות ההכנסה והחוויות הטראומטיות על הבריאות הנפשית. חמישית, קידום הזדמנויות לפעילות אלטרואיסטית ומעורבות קהילתית יכול לחזק מנגנוני התמודדות ולשפר את הלכידות החברתית בקרב קהילות מפונות. לבסוף, יש לטפל באובדן המשאבים הנובע מהפינוי על ידי שילוב שירותים חברתיים הנוגעים לדיור, תעסוקה ויציבות כלכלית.

מסקנות

המחקר מדגיש את הצורך בטיפול המודע לטראומה, המכיר בהשפעות המורכבות של אירועי חיים טראומטיים על איכות החיים. הממצאים מצביעים על שינוי פרדיגמה נדרש במדיניות חברתית לעבר הבנה כוללת של רווחה, כזו שאינה מתייחסת רק לבריאות גופנית ונפשית, אלא גם לתפקיד המרכזי של בניית משמעות והתמודדות פרו-חברתית בהשגת חוסן, בפרט בתקופות מלחמה וטראומה.

מקור

Sarid, O., Hamama, L., & Hamama-Raz, Y. (2025). Coping, meaning in life, and quality of life during ongoing conflict: insights from Israeli populations. Israel Journal of Health Policy Research, 14(1), 1.