השתתפות מקוונת ופיזית בהקשרים סינכרוניים-היברידיים: מניעים מנקודת מבטם של סטודנטים להשכלה גבוהה

Breitschwerdt, L., Hümmer, C., & Egetenmeyer, R. (2025). Online and on-site participation in synchronous hybrid settings: Reasons from the perspective of higher education students. Higher Education, 1-22.

הקדמה

במערכת ההשכלה הגבוהה המודרנית, מתפתחות דרכים חדשות להתמודד עם אוכלוסיות לומדים הטרוגניות. אחת הדרכים הללו היא יישום של הוראה סינכרונית-היברידית, המאפשרת השתתפות בו-זמנית של סטודנטים בנוכחות פיזית ובאופן מקוון. המאמר עוסק בשאלה מדוע סטודנטים בוחרים להשתתף באופן מקוון או פיזי כאשר ניתנת להם בחירה חופשית. המחקר מבוסס על ניתוח שאלונים וראיונות שנערכו בקרב סטודנטים לתואר שני באוניברסיטת וירצבורג בשלושה סמסטרים עוקבים.

השתתפות סינכרונית-היברידית בהשכלה הגבוהה

שילוב של גמישות עם נגישות בהוראה הגבוהה נתפס כצורך הולך וגובר, במיוחד לאור משברים גלובליים כגון מגפת הקורונה, שהבליטו את הדרישה להוראה מותאמת אישית. למודל הסינכרוני-ההיברידי יתרונות ארגוניים ופדגוגיים, כמו הכללה טובה יותר, התאמה לצרכים של סטודנטים עובדים או הורים, ועידוד למידה בין-לאומית. חרף יתרונותיו, לא קיימת עד כה בחינה שיטתית של הסיבות שמובילות את הסטודנטים לבחור בין השתתפות מקוונת או פיזית כאשר שתי האופציות פתוחות בפניהם.

מסגרת תיאורטית

המחקר בוחן את השתתפות הסטודנטים לא רק דרך נוכחות פיזית, אלא גם דרך נוכחות חברתית ולמידתית. הוא נשען על מודל עיצוב לימודי הבוחן שלושה מימדים: מבנה ההוראה (כגון זמן, מרחב, כלים טכנולוגיים), ממדי הידע (תוכן, מטרות, שיטות) וההקשר החברתי (דינמיקה קבוצתית, תפקידים, צורות אינטראקציה). הבחירה של הסטודנטים במצב ההשתתפות משקפת את השילוב המורכב של גורמים אלו.

שיטת מחקר

הנתונים נאספו בפרויקט DigiTaKS* דרך שאלונים פתוחים וסגורים וראיונות קבוצתיים ואישיים. 73 סטודנטים השתתפו בסך הכול מתשעה סמינרים שונים בשלושה סמסטרים. הסטודנטים יכלו לבחור את אופן השתתפותם מדי שבוע. חלק מהסטודנטים, ובעיקר בין-לאומיים, השתתפו דרך קבע באופן מקוון. הניתוח נעשה לפי קטגוריות תאורטיות, ואחר כך אורגן מחדש לפי קטגוריות אינדוקטיביות, שהובילו לשלוש קבוצות סיבות עיקריות לבחירת אופן ההשתתפות: התאמה למצב החיים, העדפות למידה אישיות, והעדפות אינטראקטיביות.

התאמה למצב החיים

סטודנטים דיווחו כי היכולת לבחור את אופן ההשתתפות מאפשרת התאמה בין הלימודים לבין חייהם האישיים והמקצועיים. לדוגמה, סטודנטים המתגוררים הרחק מהקמפוס, סטודנטים בין-לאומיים או כאלה שנדרשים לטפל בבני משפחה, ראו בהשתתפות המקוונת אפשרות הכרחית לנגישות. גמישות זו מסייעת גם לשילוב לימודים עם עבודה חלקית, מחויבויות משפחתיות או מצב בריאותי. הקורונה הגבירה את המודעות להיבטים אלה, במיוחד סביב הימנעות מהדבקה ותחושת אחריות חברתית. יתרה מכך, סטודנטים שוקלים את אופן ההשתתפות בהתאם ללוח הזמנים הכולל שלהם, כולל התאמה לקורסים אחרים ולמטלות אקדמיות.

העדפות למידה אישיות

סטודנטים מפתחים תובנות על הדרכים האפקטיביות ביותר עבורם ללמידה. חלקם מציינים כי השתתפות פיזית תורמת לריכוז טוב יותר, להשתתפות פעילה יותר ולהבנה עמוקה יותר של החומר. עבור אחרים, למידה מקוונת נתפסת כנוחה יותר מבחינת קצב הלמידה, זמינות חומרי הלימוד והשליטה על סביבת הלמידה. סטודנטים מודעים גם לאחריות האישית הכרוכה בלמידה מקוונת, כולל יצירת סביבת למידה שקטה והתגברות על אתגרים טכניים. חלקם חווים את הלמידה המקוונת כמצריכה יותר משאבים מנטליים, במיוחד כאשר עליהם לעקוב אחר התרחשויות בכיתה פיזית דרך מסך. במקרים מסוימים, דווקא הדרישה הנמוכה לנוכחות חברתית היא זו שגורמת לסטודנטים לבחור בהשתתפות מקוונת, כאשר המשאבים האישיים באותו יום אינם מאפשרים מעורבות עמוקה יותר.

העדפות אינטראקטיביות

אחת הסיבות המרכזיות לבחירה בהשתתפות פיזית היא הצורך באינטראקציה חברתית. סטודנטים מבטאים רצון לקשר אישי עם חבריהם ללימודים, במיוחד לאחר תקופת הריחוק החברתי שיצרה מגפת הקורונה. הם מייחסים ערך להזדמנויות להחליף רעיונות בהפסקות, להכיר אנשים חדשים ולחוות שייכות לקבוצה. נוכחות פיזית תורמת לחוויית לימוד שיתופית יותר ולתחושת קהילתיות. עם זאת, גם סטודנטים שהשתתפו מרחוק מציינים כי במקרים מסוימים הם הרגישו שותפים מלאים בלמידה, במיוחד כאשר התשתית הטכנולוגית אפשרה להם לראות ולהישמע באופן שוויוני. עובדה זו מציינת את החשיבות שבעיצוב הסביבה ההיברידית כך שתאפשר השתתפות פעילה גם למשתתפים המקוונים.

הוראה סינכרונית-היברידית כהוראה רגישת משתתפים

המחקר מראה כי סביבות למידה סינכרוניות-היברידיות אינן רק פתרון טכני אלא מייצרות סביבות לימוד רגישות למשתתפים. הן מאפשרות לסטודנטים לבנות מסלולי למידה אישיים, להכיר את העדפותיהם הלימודיות ולבחור את אופן ההשתתפות המיטבי עבורם. כך ניתן לשלב בין הצרכים של אוכלוסיות מגוונות, לפתח אוטונומיה בלמידה ולעודד תחושת אחריות. עם זאת, מודגשת גם חשיבותה של עיצוב פדגוגי זהיר, המבטיח אינטראקציה שווה ערך לשני סוגי המשתתפים.

מגבלות והמלצות למחקר עתידי

החוקרים מציינים כי למרות שעומק הנתונים מאפשר הבנה משמעותית של הסיבות להשתתפות, יש לקחת בחשבון מגבלות כמו שונות בין סמינרים והטיית תשובות בשל תחושת נאמנות לקורסים בהם השתתפו המרואיינים. עוד מצוין כי ייתכן שלתחום הדעת ולמאפייני ההוראה הספציפיים של תחומי מדעי החינוך יש השפעה על תוקף ההכללה למקצועות אחרים. המחקר ממליץ להרחיב את הבדיקה להקשרים אקדמיים נוספים ולחקור כיצד ניתן ליצור אינטראקציה חברתית משמעותית גם למשתתפים מקוונים.

סיכום

המאמר ממחיש כי הוראה סינכרונית-היברידית, כאשר היא מתוכננת בקפידה ומיושמת באופן מותאם, מהווה סביבה רבת פוטנציאל להכלה, גמישות, פיתוח אוטונומיה ואחריות בקרב סטודנטים. בחירת אופן ההשתתפות משקפת את המורכבות של חיי הסטודנטים בעידן הנוכחי ומצביעה על הצורך להמשיך ולפתח הוראה מגיבה ודינמית המתחשבת בשונות האנושית של אוכלוסיות הלומדים בהשכלה הגבוהה.

חשיבותו של המאמר להבנת דפוסי השתתפות בלמידה היברידית

המאמר מציע תרומה ייחודית להבנת ההעדפות וההחלטות של סטודנטים בבחירת אופן ההשתתפות בלמידה סינכרונית-היברידית, בהקשר של השכלה גבוהה. בשונה ממחקרים קודמים שהתמקדו בנוכחות ובהישגים, מאמר זה בוחן את הסיבות האישיות, הלימודיות והחברתיות שמניעות את הסטודנטים בבחירתם. בכך הוא ממלא פער חשוב בספרות ומציע תובנות חדשות לעיצוב הוראה מותאמת לצרכים מגוונים. ממצאיו רלוונטיים למרצים, מתכנני תוכניות לימוד וקובעי מדיניות, ומחזקים את ההבנה של למידה היברידית כמודל גמיש ורפלקטיבי. בשל עומקו ועושרו, המאמר מתאים במיוחד לשמש מקור לכתיבת עבודות סמינריוניות בחינוך ובהוראה דיגיטלית.