Kinowski, K. (2025). The Origin and Narrative Function of the Conquest of the Land (2 Kgs 17: 5a) in the Account of the Fall of Samaria (2 Kgs 17: 3–6). The Biblical Annals, 15(3), 397-435.
פתיחה: הבעיה הטקסטואלית והעובדתית
המאמר נפתח בזיהוי בעיה טקסטואלית בפסוק 5א במלכים ב’ פרק י"ז, בו נכתב "וַיַּעַל עַל כָּל הָאָרֶץ מֶלֶךְ אַשּׁוּר". ניסוח זה, אשר מתאר את פלישת מלך אשור לכל הארץ, טרם תחילת המצור על שומרון, עורר שאלות פרשניות והיסטוריות. המחבר מבקש להבין מה מקורה של תוספת זו, שהיא יוצאת דופן מבחינה סגנונית ומבנית, ומהו תפקידה הנרטיבי במסגרת תיאור נפילת ממלכת ישראל.
סקירה טקסטואלית ומסורת נוסח
המחקר מצביע על כך שאין בידינו גרסה קדומה של טקסט זה השונה מן המסורה, אף לא בין מגילות מדבר יהודה. כל העדים הטקסטואליים כוללים את הנוסח המלא, כך שאין בסיס להנחה שמדובר בתוספת מאוחרת על בסיס השוואה טקסטואלית. לפיכך, יש לחפש את הסבר התוספת באמצעות ניתוח ספרותי והיסטורי.
מבנה נרטיבי של מל"ב י"ז 3–6
המאמר עורך ניתוח נרטיבי של הפסוקים, תוך פירוקם לשישה שלבים: פתיחה, בעיה, עלילה עולה, שיא, פתרון וסיום. הפסוק 5א מייצג את נקודת השיא, בה מתואר המעבר מהתנגשות כללית אל התמקדות בעיר הבירה. הפלישה הכללית לארץ ולאחריה המצור על שומרון יוצרים קצב דרמטי הולך וגובר. הנרטיב מוצג כסיפור נפילה טראגי של ממלכה, כאשר הפסוק המדובר מייצר תיאור כוללני של הכיבוש ומקדם את העלילה אל עבר שיאה.
מקורו האפשרי של הפסוק
לפי קינובסקי, הפסוק עשוי לשקף ניסיון פרשני או הרחבה של פסוק 3א, המתאר את יציאת שלמנאסר למלחמה. כלומר, הכותב ביקש לפרש מה הייתה תוצאת עלייתו של מלך אשור. בנוסף, סביר כי מדובר במעין תיאור סכמטי (Sammelbericht) מוקדם של המהלך הצבאי, המופיע לפני הפירוט של המצור עצמו. ייתכן גם כי מדובר בתוצר של קונפליקטים או חפיפות בין מקורות שונים של הסיפור.
בחינה היסטורית של כיבוש שומרון
בהתבסס על מקורות חוץ-מקראיים כמו הכרוניקה הבבלית והכתובות האשוריות, מציע קינובסקי תרחיש לפיו שלמנאסר החמישי התחיל את המסע נגד ממלכת ישראל, אך מת עם פרוץ המצור או במהלך תקופתו, וסרגון השני השלים את הכיבוש. דבר זה יוצר בעיה בזיהוי מלך אשור בפסוקים, משום שהסופר המקראי ממזג בין השלבים ומייחס את המהלך כולו לדמות כללית של "מלך אשור".
המחקר ההיסטורי גם מעלה תהיות בנוגע לאמינות התיאור של מצור בן שלוש שנים. ייתכן כי לא היה זה מצור רציף, אלא סדרה של פעולות צבאיות שנקטעו בשל חילופי שלטון. בנוסף, ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על היעדר שכבת חורבן משמעותית בשומרון, מה שמרמז כי העיר נכבשה אך לא נהרסה.
משמעות טרמינולוגית של המונחים "שומרון" ו"הארץ"
המאמר עוסק בהבדלים הדקיים שבין המונחים "שומרון" ו"כָל הָאָרֶץ", ומראה כי לעיתים המילה שומרון מייצגת את העיר ולעיתים את הממלכה כולה. עם זאת, ברוב מופעיה בספרי מלכים מדובר בעיר בלבד. השימוש בשני המונחים בפסוק 5 מוביל לפרשנות לפיה הכיבוש היה הדרגתי: ראשיתו באזור הכפרי ורק לאחר מכן הוטל מצור על העיר. גישה זו מגובה גם בתעודות אשוריות, בהן מתוארת תחילה ביזה של אזורים פתוחים.
תפקוד נרטיבי ותאולוגי של הפסוק
קינובסקי טוען כי מעבר לתיאור ההיסטורי, לפסוק 5א יש גם תפקוד נרטיבי מהותי. הוא מהווה את רגע השיא שמקדם את העלילה לקראת התמוטטות סופית של הממלכה. תיאור הכיבוש הכללי מסמל את סיום ריבונותה של ממלכת ישראל. בנוסף, מבחינה תאולוגית, הפסוק מהווה ביטוי לעונש קולקטיבי על חטאי העם, כפי שמוסבר בפסקת הסיום של הפרק (פסוקים 7–23). הכיבוש הוא חלק מהגמול האלוהי, והפסוק מדגיש את ההיקף המלא של ההתמוטטות.
מסקנות
המאמר מסכם כי פסוק 5א ממלא תפקיד כפול: הוא מספק מידע נרטיבי המניע את העלילה לקראת השיא, והוא גם אמצעי להבעת רעיונות תאולוגיים על אודות חורבן ושפיטה. מנקודת מבט היסטורית, ניתן להבין את ניסוחו כמשקף מיזוג בין מאורעות שונים שהתרחשו בפער של מספר שנים. מסקנה זו מדגישה את מגמת הסיכום והאחידות שבעריכת ספר מלכים, תוך טשטוש ההבדלים בין שלבים שונים של הפלישה.
לסיכום, התייחסות מקיפה לפסוק 5א תוך שימוש בכלים ספרותיים, לשוניים והיסטוריים מגלה את חשיבותו המרכזית להבנת סיפור נפילת שומרון. הוא אינו רק פרט מקרי או תוספת סגנונית, אלא מרכיב משמעותי בקידום הסיפור ובמסריו הרעיוניים.
חשיבותו של המאמר להבנת סיפור חורבן ממלכת ישראל
המאמר מציע תרומה ייחודית להבנת סיפור חורבן ממלכת ישראל במלכים ב' י"ז, באמצעות ניתוח מעמיק של פסוק קצר אך טעון מבחינה נרטיבית ותאולוגית. חשיבותו נובעת מהיכולת לחשוף את הרב-שכבתיות של הטקסט, תוך הדגשת תפקודו של פסוק 5א כמוקד דרמטי וכמרכיב מפרש בתוך הרצף ההיסטורי. מעבר לכך, המאמר משלב קריאה ביקורתית של המקרא עם מקורות חוץ-מקראיים, ומציע שחזור מורכב של המאורעות שהובילו לנפילת שומרון. בזכות איכותו המחקרית וגישתו הרב-תחומית, המאמר מתאים במיוחד כבסיס לכתיבת עבודה סמינריונית בתנ"ך.