Hsu, Y. L., Yang, Y. C., & Arora, M. R. (2025). The switch from IFRS to local GAAP: Evidence from UK private firms. Advances in Accounting, 69, 100843.
מבוא למחקר
המאמר עוסק בהחלטתן של חברות פרטיות בבריטניה לעבור משימוש בתקני הדיווח הבינלאומיים IFRS לשימוש במסגרת החשבונאות המקומית החדשה של בריטניה, ה־UK GAAP. בניגוד לחברות רבות בעולם שמבקשות לאמץ את IFRS, המחקר בוחן מצב הפוך, שבו חברות שכבר משתמשות ב־IFRS בוחרות לעבור לדיווח מקומי. המעבר נתפס כתגובה לרמות החשיפה והמורכבות הגבוהות הכרוכות ב־IFRS. המחברים מבקשים להבין מהם הגורמים המניעים את המהלך הזה, במיוחד בשנת 2015, עם כניסת ה־UK GAAP החדש לתוקף.
הרקע התיאורטי
ה־UK GAAP החדש כולל בעיקר את התקנים FRS 101 ו־FRS 102. FRS 101 מאפשר שימוש בתקני IFRS אך עם פטורים מהותיים בגילוי, בעוד ש־FRS 102 הוא תקן המיועד בעיקר לחברות שאינן נדרשות לדווח לפי IFRS, ומשלב בתוכו יסודות מ־IFRS for SMEs ומ־UK GAAP הישן. מטרת התקנים החדשים הייתה להציע איזון בין תאימות לתקנים הבינלאומיים לבין הקטנת עומס הגילוי והפחתת עלויות הדיווח. בשל כך, המחברים מציינים כי המצב בבריטניה ייחודי, משום שהרגולציה המקומית קרובה ל־IFRS הרבה יותר מאשר ברוב המדינות האחרות.
סקירת ספרות
המאמר בוחן את הספרות על אימוץ IFRS והתמריצים לכך, כגון צורך בגיוס הון חיצוני, בעלות זרה, גודל החברה ועוד. עם זאת, פחות ידוע מה גורם לחברות לוותר על IFRS. מחקרים קודמים, למשל בשווייץ, מצאו כי חברות קטנות או בעלות מבנה בעלות מרוכז יעדיפו לעבור לדיווח מקומי כדי להקטין את עלויות הגילוי. על רקע זה, החוקרים מנסחים שמונה השערות הבוחנות את הקשר בין מאפייני החברה לבין ההחלטה על המעבר ל־UK GAAP החדש, תוך התמקדות בגידול במכירות, בעלות של דירקטורים, גודל, מינוף, רווחיות, בעלות זרה, נוכחות של בעלים מרכזיים, ונוכחות של רואי חשבון מה־Big 4.
מתודולוגיה ומדגם
המדגם כולל 1257 חברות פרטיות בבריטניה מתוך מאגר FAME, מתוכן 268 חברות שעברו מ־IFRS ל־UK GAAP החדש בשנת 2015 ו־989 חברות שנותרו עם IFRS. החוקרים אספו גם נתונים ידניים על רמת הגילוי בדוחות כספיים של מדגם מייצג של 120 חברות. האנליזה מבוססת על מודלים של רגרסיה לוגיסטית, וכן על התאמת ציוני נטייה (PSM) ובדיקות הבדל בהבדלים (DID). כמו כן נערכו ראיונות עם מנהלים בשנים 2013 ו־2014 כדי להבין את השיקולים שמאחורי הבחירה בין המסגרות.
ממצאים עיקריים
המחקר מגלה כי חברות עם שיעור גידול במכירות גבוה יותר נוטות לעבור ל־UK GAAP החדש. תוצאה זו שונה מממצאים קודמים במדינות אחרות ומוסברת בכך שחברות פרטיות עם גידול מהיר רוצות להפחית חשיפה למתחרים. הן רואות ברמות הגילוי של IFRS מקור לעלות תחרותית, ולכן העדיפו לעבור לדיווח מצומצם יותר. גם נוכחות של דירקטור שהוא בעל מניות נמצאה כמשפיעה לחיוב על ההסתברות למעבר. בחברות מסוג זה קיימת פחות בעיית נציג, ולכן פחות צורך בשקיפות ציבורית נרחבת כפי שדורש IFRS.
בנוסף, נמצאה תמיכה חלשה בהשערה לפיה חברות קטנות יותר יבחרו ב־UK GAAP החדש, מה שמעיד על שיקולים פרקטיים של משאבים ואי־רצון לשנות נהלים. לעומת זאת, למאפיינים כמו רווחיות, נוכחות של בעלי שליטה זרים או מקומיים ונוכחות רואי חשבון מה־Big 4 לא נמצאה השפעה מובהקת בתקופה הראשונה של המעבר בשנת 2015.
השפעה על רמות הגילוי
ניתוח ידני של דוחות כספיים אישש את ההשערה שהמעבר ל־UK GAAP החדש מפחית את רמת הגילוי. במיוחד בחברות קטנות ובינוניות נרשמה ירידה במספר עמודי הדוח ובעמודי ההערות הנלוות, בעיקר בהיבטים הנוגעים להכנסות ונכסים בלתי מוחשיים. שני מקרים שנבחנים לעומק מדגימים כיצד המעבר ל־FRS 101 או FRS 102 הפחית דרמטית את נפח הדיווח, במיוחד לאור הפטור מגילוי של תזרים מזומנים ומידע על נכסים פיננסיים.
בדיקות נוספות
החוקרים ביצעו בדיקות רגישות והוסיפו משתנים כמו רווח או הפסד וזרמי מזומנים תפעוליים. נמצא כי חברות עם הפסדים נוטות יותר לעבור ל־UK GAAP, ככל הנראה בניסיון לשפר מראית עין בדוחות. כמו כן, נמצא שלחברות גדולות עם תזרים נמוך יש נטייה דומה. תוצאה זו מחזקת את ההנחה שלחברות מסוימות קיימת מוטיבציה להציג ביצועים טובים יותר באמצעות מעבר לתקן עם יותר גמישות חשבונאית.
הרחבת המחקר לתקופת 2016–2022
החוקרים בחנו גם את השנים המאוחרות יותר וגילו כי התמריצים למעבר השתנו. בתקופה זו, נוכחות של רואי חשבון מה־Big 4 וכן של בעלים מרכזיים הייתה קשורה בסבירות גבוהה יותר למעבר ל־UK GAAP, בעוד שחברות עם בעלות זרה נטו פחות לעבור. ממצא זה שונה מהתקופה הראשונית ומעיד על כך שהתמריצים למעבר משתנים לאורך זמן. בנוסף, חברות שפועלות בענפים שנפגעו מברקזיט נטו יותר לעבור לדיווח המקומי, ייתכן בניסיון להימנע מחשיפה לאי־ודאות כלכלית או כאיתות פוליטי.
סיכום ומסקנות
המאמר חושף תובנות חדשות לגבי השיקולים של חברות פרטיות בבחירת תקני דיווח חשבונאי. הוא מראה כי גם חברות שכבר אימצו את IFRS עשויות לוותר עליו בשל עלויות הגילוי הגבוהות, במיוחד כשקיימת חלופה מקומית פשוטה יותר, אך עקבית במידה רבה. התובנות מצביעות על כך שגידול במכירות, מבנה בעלות פנימי וחיפוש אחר פשטות תפעולית הם גורמים מכריעים בהחלטה. הממצאים תורמים להבנה עמוקה יותר של בחירת תקני דיווח בעולם הפרטי ומציעים מסקנות מעשיות לרגולטורים ויועצים פיננסיים.
חשיבות המאמר להבנת בחירות תקינה חשבונאית של חברות פרטיות
המאמר תורם תרומה ייחודית וחשובה להבנת האופן שבו חברות פרטיות מקבלות החלטות בדבר אימוץ תקני דיווח חשבונאי, במיוחד כאשר הן בוחרות לעזוב מסגרת תקינה בינלאומית מקובלת ומקיפה כמו IFRS לטובת תקינה מקומית פשוטה יותר. בשונה מרוב הספרות המחקרית שמתמקדת באימוץ תקן IFRS ולא בוויתור עליו, מאמר זה בוחן מציאות הפוכה ושכיחה פחות, ובכך מאיר צדדים לא מוכרים בהעדפות של חברות פרטיות. המשמעות רחבה ומעשית: המחקר מדגיש את החשיבות של איזון בין שקיפות לבין עלויות דיווח, ומציע לרגולטורים ולמחוקקים תובנות לפיתוח מסגרות תקינה מותאמות-מגזר, אשר משקפות את צורכי המשתמשים והמדווחים גם יחד. מעבר לכך, נושאו של המאמר, רמת עומקו והשימוש שהוא עושה בשיטות מחקר אמפיריות הופכים אותו למתאים במיוחד כבסיס לכתיבת עבודת סמינריון בחשבונאות.