Jaganjac, B., Abrahamsen, L. M., Olsen, T. S., & Hunnes, J. A. (2024). Is it time to reclaim the ‘ethics’ in business ethics education?. Journal of Business Ethics, 190(1), 1-22.
הקדמה
המאמר "האם הגיע הזמן להשיב את ה‘אתיקה’ ללימודי האתיקה העסקית?" בוחן את התפתחות תחום ההוראה של אתיקה עסקית לאורך ארבעה עשורים, בין השנים 1982 ל־2021. החוקרים ברינה יגנג’ץ, לינה אברהמסן, טורון אולסן וג’ון האנס מאוניברסיטת אגדר בנורווגיה ערכו סקירה שיטתית וניתוח ביבליומטרי של 862 מאמרים אקדמיים בנושא, במטרה להבין כיצד התפתח השיח המחקרי ומהם הזרמים המרכזיים בו. לטענתם, התרחש שינוי מהותי – המעבר מדיון באתיקה כשלעצמה אל התמקדות גוברת במושגים של קיימות ואחריות חברתית תאגידית. שינוי זה, הם מזהירים, עלול להביא לטשטוש הממד המוסרי ולהפוך את לימודי האתיקה העסקית ללימודי קיימות בלבד.
רקע ומטרת המחקר
המאמר נפתח בדיון במקומה של האתיקה בעידן של אתגרים גלובליים כמו שינויי אקלים, אי־שוויון חברתי ופערים מגדריים. בעידן זה עסקים נדרשים לגלות אחריות כלפי החברה והסביבה, אך בתי הספר למנהל עסקים ממשיכים לעיתים להתמקד בתפיסות כלכליות צרות שמדגישות רווחים קצרי טווח. החוקרים טוענים כי כדי להתמודד עם המציאות החדשה, יש לבחון מחדש את האופן שבו נלמדת אתיקה עסקית ולחקור את ההתפתחויות בתחום מאז שנות ה־80. שאלת המחקר המרכזית היא כיצד התפתחה הספרות האקדמית בנושא לימודי אתיקה עסקית ומהם הכיוונים העכשוויים המרכזיים.
מתודולוגיה
לשם בחינת ההתפתחות המחקרית שילבו החוקרים שלוש גישות: סקירה שיטתית (Systematic Literature Review), ניתוח ביבליומטרי וניתוח תוכן איכותני.
בשלב הראשון נבחנו 83,992 פרסומים בבסיסי הנתונים Scopus ו־Web of Science, מהם נותרו לאחר סינון קפדני 862 מאמרים רלוונטיים.
בשלב השני בוצע ניתוח ביבליומטרי שכלל בדיקת ציטוטים, שיתופי פעולה ומילות מפתח כדי לזהות מגמות ותמות מרכזיות.
לבסוף נערכו שני ניתוחי תוכן: האחד של 25 המאמרים המצוטטים ביותר בין השנים 1987–2012, והשני של 15 המאמרים המצוטטים ביותר בין השנים 2016–2021, במטרה להשוות בין הזרמים המרכזיים בעבר לבין המגמות העכשוויות.
התפתחות השיח על אתיקה עסקית
הממצאים מצביעים על עלייה הדרגתית במספר הפרסומים בנושא לאורך השנים, עם קפיצות בתקופות משבר עסקי עולמי כגון פרשת אנרון וקריסת הדוט-קום בראשית שנות האלפיים, והמשבר הפיננסי של 2008. לעומת זאת, אירועים גלובליים חיוביים כגון אימוץ יעדי הפיתוח בר־קיימא (SDGs) של האו"ם בשנת 2015 לא גררו עלייה דומה. לפי החוקרים, הדבר מצביע על כך שהדיון באתיקה עסקית מתעורר בעיקר בעקבות משברים מוסריים בכלכלה ולא כתוצאה מהתחייבויות ארגוניות ארוכות טווח.
מחברים, כתבי עת ומדינות מובילות
הניתוח הביבליומטרי העלה כי מרבית החוקרים הבולטים בתחום מגיעים מארצות הברית, וכי כתב העת המרכזי הוא Journal of Business Ethics, שבו פורסמו 37% מהמאמרים שנבדקו. החוקרים המשפיעים ביותר כוללים את לינדה טרווינו, לורנס קוהלברג, ג’יימס וובר ורונלד סימס, הידועים בתרומתם לחקר ההתפתחות המוסרית ולהוראת אתיקה עסקית. עם זאת, ניכרת עלייה בהשפעת מוסדות מאוסטרליה ואירופה, בעיקר בשל אימוץ עקרונות ה־PRME (Principles for Responsible Management Education) של האו"ם.
שינויי מגמות ומושגים מרכזיים
החוקרים זיהו מעבר חד במילות המפתח של המאמרים. בשנות ה־80 וה־90 בלטו מונחים כמו "מוסר", "ערכים", ו"החלטה אתית", ואילו בעשור האחרון מופיעים מונחים כמו "קיימות", "יעדי פיתוח בר־קיימא" ו"ניהול אחראי". השינוי הזה מגלם תזוזה של מוקד השיח מהיבט מוסרי-פילוסופי אל עבר שפה ארגונית של קיימות ו־CSR. אמנם מדובר בהתפתחות טבעית, אך לפי החוקרים היא מלווה בהיחלשות הדיון הערכי עצמו.
זרמים מרכזיים: אינטגרציה ופדגוגיה
מתוך ניתוח התוכן של המאמרים נמצא כי רוב המחקרים עסקו בשני נושאים עיקריים:
א. שילוב האתיקה בתוכניות הלימודים – הוויכוח בין שילוב נושאי אתיקה בקורסים קיימים לבין יצירת קורסים ייעודיים. נמצא כי שילוב מעמיק מחייב תמיכה מוסדית, הכשרת מרצים ודרישה של גופי הסמכה כמו AACSB. מחסומים לשילוב כוללים חוסר מוטיבציה של סגל ההוראה והיעדר תמריץ מוסרי ממשי.
ב. גישות וכלים פדגוגיים – המחקר מצא שימוש נרחב בשיטות הוראה חווייתיות כגון לימוד באמצעות מקרים (case studies), סימולציות, תפקידים, הרצאות אורח ולמידת שירות (service learning). הדגש עובר מהוראה תאורטית להוראה המעודדת רפלקציה מוסרית והתנסות מעשית.
המגמות העכשוויות
במאמרים משנים 2016–2021 בולטת מגמה ברורה של התמקדות בקיימות וביעדי ה־SDGs, תוך אימוץ תפיסות אינטרדיסציפלינריות. מוסדות חינוך רבים משלבים עקרונות של אחריות חברתית וסביבתית ברמת הארגון כולו, לא רק בקורסים בודדים. עם זאת, החוקרים מזהירים כי ריבוי העיסוק בקיימות גורם לעיתים להזנחת השאלה הערכית המוסרית, כך שהסטודנטים לומדים "איך לנהל עסק בר קיימא" אך לא בהכרח "איך לנהוג באופן מוסרי".
המסגרת החדשה: TEEBS
המאמר מציע מסגרת פעולה חדשה בשם TEEBS – Transforming Ethics Education in Business Schools, שנועדה לסייע לבתי ספר למנהל עסקים "להחזיר את האתיקה לאתיקה העסקית". המסגרת מדגישה את הצורך בשילוב אמיתי בין שלושת המרכיבים: אתיקה, אחריות חברתית וקיימות. החוקרים טוענים כי רק אינטגרציה הרואה באתיקה הבסיס לכל פעילות חינוכית תאפשר לבתי הספר לעצב דור של מנהלים בעלי תודעה מוסרית לצד מחויבות לאחריות חברתית.
דיון ומסקנות
החוקרים מציינים כי אתיקה עסקית הפכה מתחום שולי למרכיב הכרחי בהכשרת מנהלים. עם זאת, המעבר לדגש על קיימות מעלה חשש כי הערכים המוסריים עצמם מתמסמסים לטובת שפה טכנית ויחצנית של "ניהול אחראי". הם מזהירים מפני תופעות כמו "SDG-washing", שבה מוסדות משתמשים בסיסמאות של קיימות לשם מיתוג בלבד. כדי להתמודד עם מגמה זו, יש להחזיר למרכז תשומת הלב את ההיבט הפילוסופי-נורמטיבי של האתיקה, לא רק את הצדדים הפרקטיים או התדמיתיים שלה.
המאמר מסיים בקריאה לפעולה: מוסדות להשכלה גבוהה צריכים לחנך מנהלים שאינם רק מודעים לחשיבות הקיימות, אלא גם מבינים את אחריותם המוסרית כלפי החברה, האדם והסביבה. שילוב ערכים אתיים בכל תחום לימוד, ובפרט בהוראת עסקים, הוא תנאי הכרחי להתמודדות עם האתגרים הגלובליים של המאה ה־21.
המאמר כולו מהווה תרומה משמעותית להבנת ההתפתחות של לימודי מוסר ועסקים, ומציע כיוון חדש – חזרה אל הבסיס המוסרי של החינוך העסקי, תוך התאמה לעידן שבו קיימות, אחריות ואנושיות צריכים לשוב ולפעול יחד.
חשיבות המאמר
המאמר חשוב במיוחד משום שהוא מצביע על מגמה עולמית משמעותית בשדה המוסר והעסקים: המעבר מהתמקדות באתיקה ובשאלות ערכיות אל עבר שיח של קיימות ואחריות תאגידית. באמצעות סקירה שיטתית ומקיפה של ארבעים שנות מחקר, הוא חושף כיצד בתי הספר למנהל עסקים התרחקו מהיסוד המוסרי של תחום האתיקה העסקית, ומציע מסגרת חדשה שמטרתה להשיב את האתיקה למרכז ההוראה. חשיבותו ניכרת בכך שהוא לא רק מתעד שינוי היסטורי אלא גם מציע דרך מעשית לתיקון – שילוב עמוק של עקרונות מוסריים בהכשרת מנהלים העתידיים. בהקשר הישראלי, למאמר יש ערך מוסף, שכן גם בישראל מתמודדים מוסדות להשכלה גבוהה וארגונים עסקיים עם הצורך לאזן בין יעדים כלכליים לערכים חברתיים, סביבתיים ואתיים. לפיכך, המאמר מספק בסיס תאורטי ומעשי חיוני להבנת האתגרים של חינוך מוסרי בעסקים בעידן הקיימות הגלובלית. המאמר מתאים לכתיבת סמינריון בקורס מוסר ועסקים.