Ribeiro, L. C. (2025). Is astrology universal? Early modern globalization and the disruption of traditional knowledge. The British Journal for the History of Science, 1-21.
מבוא: אסטרולוגיה, ידע וגלובליזציה
המאמר בוחן את האסטרולוגיה בתקופה של תחילת העת החדשה בהקשר של גלובליזציה ושינוי במבני הידע. הכותב מציב את השאלה המרכזית: האם האסטרולוגיה היא אוניברסלית, והאם היא מסוגלת להשתלב או לשרוד בסביבות תרבותיות שונות כאשר היא נודדת דרך קשרים גלובליים? דרך סקירה היסטורית מעמיקה, Tanaka טוען כי הפצת האסטרולוגיה בעולם המודרני המוקדם לא הובילה לאוניברסליזציה שלה, אלא להיפך, פגעה ביציבות הידע האסטרולוגי כפי שנתפס בחברות שונות. האסטרולוגיה מתפקדת כנקודת מבחן לדיון על האופן שבו ידע מסורתי משתנה או מתערער בעקבות מגע בין תרבויות והתפשטות גלובלית.
אסטרולוגיה מסורתית והקשר התרבותי שלה
אסטרולוגיה, כפי שהייתה קיימת במשך מאות שנים, הייתה שזורה עמוק במערכות תרבותיות, דתיות וחברתיות. במסורות כמו אלו של הודו, סין והעולם האיסלאמי, היא לא הייתה רק מערכת של חיזוי, אלא חלק ממבנה ידע כולל שעסק במקומו של האדם ביקום. היא שילבה תצפיות אסטרונומיות, עקרונות פילוסופיים ורוחניים, וחוקים קוסמיים. הידע הזה הועבר והשתמר דרך טקסטים, פרשנויות, והקשרים מוסדיים, כמו אוניברסיטאות ומוסדות דתיים.
הכותב מדגיש כי אסטרולוגיה לא נועדה מראש להיות אוניברסלית, אלא הייתה מקומית בהגדרתה, כשכל מסורת פיתחה מערכת סימבולית ייחודית להבנת הכוכבים והשפעתם. אך עם הופעת תנועת הסחר הבינלאומית, הנצרות המיסיונרית, והקולוניאליזם, החלו מערכות ידע שונות להתנגש זו בזו ולהתערער.
גלובליזציה והשלכותיה על הידע האסטרולוגי
במהלך המאה ה־16 וה־17, עם התרחבות הקשרים בין אירופה לאסיה, אפריקה והעולם האיסלאמי, ידע אסטרולוגי הועבר ממקום למקום דרך סוחרים, מיסיונרים, מלומדים וחוקרים. לעיתים נעשה ניסיון לשלב את האסטרולוגיה המקומית עם זו האירופית, תוך שימוש בלוחות אסטרונומיים מתקדמים ובתפיסות נוצריות. אלא שתהליך זה לא הוביל להתכנסות אוניברסלית של הידע, אלא יצר מתחים פנימיים וחיצוניים שגרמו לפירוק ההרמוניה המסורתית של האסטרולוגיה בתוך תרבות מסוימת.
דוגמה לכך היא סין, שבה האסטרולוגיה הקיסרית הייתה חלק בלתי נפרד ממנגנון המדינה, בעיקר דרך חיזוי אסונות טבע ותחזיות לשלטון. המיסיון הישועי שנכנס לסין ניסה לשלב בין הידע האירופי לתרבות המקומית, אך בעוד שהידע האסטרונומי נתפס כמדויק ואובייקטיבי, האסטרולוגיה נתפסה כמכשול. הישועים ניסו לדחוק את האסטרולוגיה לטובת "מדע מודרני", דבר שגרם לניתוק של הידע הקוסמי המסורתי מהשלטון ומהחיים הציבוריים.
קריסת האוניברסליות המדומה של האסטרולוגיה
Tanaka טוען שבניגוד למה שניתן היה לצפות, החיבורים שנוצרו לא הביאו לאיחוד בין המסורות אלא יצרו כפילות ואף סתירה ביניהן. האסטרולוגיה איבדה את יציבותה משום שלא הצליחה להסתגל לתוך מערכות אידיאולוגיות זרות מבלי לאבד ממשמעותה המקורית. ניתוח זה מרמז כי גלובליזציה אינה מובילה בהכרח לאחידות תרבותית או לידע אוניברסלי, אלא לעיתים דווקא להפרדה ולערעור של ידע מסורתי.
במקום לראות באסטרולוגיה מדע אוניברסלי, Tanaka מציע לראות אותה כפרקטיקה תרבותית מקומית. כאשר הוצאה מההקשר התרבותי והפוליטי שלה, היא הפכה לפחות יעילה ואף לבלתי מובנת. הוא מדגים זאת גם דרך עיון במקרה של הודו, שבה האסטרולוגיה עברה עיוותים כאשר הפכה לכלי של שליטה קולוניאלית בריטית, תוך הפקעתה ממוסדות הלימוד והידע המקומיים.
שיבוש הידע המסורתי מול צמיחת המדע המודרני
המאמר מתאר את התהליך שבו מערכות ידע מסורתיות כמו אסטרולוגיה נחלשות עם עליית המדע המודרני. השיח המדעי החדש הדגיש אובייקטיביות, מדידה ודחיית כל מה שלא ניתן להוכחה אמפירית. כתוצאה מכך, האסטרולוגיה נחשבה יותר ויותר כעל־מדע או אמונה טפלה. אך Tanaka מדגיש שהבעיה לא הייתה באמינות האסטרולוגיה עצמה, אלא במעבר אפיסטמולוגי רחב יותר שבו הידע התנתק מהקשריו התרבותיים וההיסטוריים.
זהו תהליך של "דה־קונטקסטואליזציה" של ידע, שמתרחש כאשר פרקטיקות מסורתיות נבחנות לפי כלים של מדע חדש, שאינו תואם את ההיגיון הפנימי שלהן. כך נשבר הקשר ההיסטורי בין שמיים וארץ, בין האדם ליקום, שהיו לב לבה של האסטרולוגיה במשך מאות שנים.
סיכום: לקראת תפיסה מורכבת של גלובליזציה וידע
Tanaka מסיים את המאמר בקריאה להימנע מהנחות אוניברסליסטיות כאשר בוחנים מערכות ידע מסורתיות. הוא מבקש לחשוב מחדש על מהו ידע, כיצד הוא נוצר, נשמר או משתנה במפגש עם תרבויות אחרות. הדוגמה של האסטרולוגיה מדגישה שהפצת ידע בעולם אינה תהליך נייטרלי, אלא טעון בהיררכיות, בכוח ובזהות תרבותית.
לכן, גלובליזציה אינה בהכרח תהליך של הכללה או אחידות, אלא עשויה להיות תהליך של שיבוש, מחיקה ואף אובדן של ידע. המקרה של האסטרולוגיה מציע נקודת מבט עשירה להבנת המורכבות הזו, ומעודד אותנו לשאול: מה אנו מאבדים כשאנו מנסים לאחד את הידע תחת אמת אחת, אוניברסלית לכאורה?