דתיות והישגים בשוק העבודה של נשים ערביות מוסלמיות בישראל

Shdema, I., Sharabi, M., Manadreh, D., & Yanay-Ventura, G. (2024). Religiosity and labour market attainments of muslim-arab women in Israel. Quality & Quantity, 58(3), 2523-2542.‏

תקציר

המאמר בוחן את הקשרים בין רמת הדתיות לבין ההישגים בשוק העבודה בקרב נשים ערביות מוסלמיות בישראל. המחקר מתמקד במדדים כגון שכר, דרגה מקצועית ומעמד תעסוקתי, ומיישם מודל רב-ממדי למדידת דתיות שפותח על ידי אל-מנסור (El-Mansour, 2014). במדגם השתתפו 219 נשים ערביות מוסלמיות עובדות, והניתוח נערך בשיטות כמותיות. נמצא קשר שלילי מובהק בין רמות גבוהות של דתיות – ובעיקר בהיבטים חיצוניים כגון חובות דתיות ונראות דתית – לבין הישגים בשוק העבודה, בעוד שהיבטים פנימיים כמו אמונה וידע דתי לא נמצאו קשורים באופן משמעותי לתוצאות תעסוקתיות.

מבוא

החוקרים פותחים בדיון רחב על ההקשר המערבי שבו מתרחשת עלייה בגיוון דתי ואתני בשוקי העבודה, אך גם מתארים כיצד נשים מוסלמיות ממשיכות להתמודד עם חסמים משמעותיים. בישראל, המקרה של נשים ערביות מוסלמיות מעניין במיוחד משום שהן מיעוט ילידי ולא מהגר, הנמצא בעימות מתמשך עם המדינה, דבר המשפיע על שילובן החברתי והכלכלי. החוקרים מציבים את המחקר במסגרת תיאורטית של גישות אינטרסקציונליות הרואות בהדרה תעסוקתית תוצר של שילוב בין זהויות אתניות, מגדריות ודתיות.

סקירת ספרות

סקירת הספרות מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים:

1. שיוך דתי והישגים תעסוקתיים – מחקרים קודמים הראו כי נשים מוסלמיות, בהשוואה לנשים מקבוצות דתיות אחרות, סובלות מ”קנס דתי” הניכר בשיעורי תעסוקה נמוכים, הכנסה נמוכה יותר, ושיעור נמוך יותר של עיסוק במקצועות ניהוליים. יחד עם זאת, נמצאו גם מקרים של הצלחה בקרב נשים מוסלמיות משכילות או במקצועות מסוימים.

2. הסברים לקשר בין דתיות לתעסוקה – ההסברים נחלקים לגורמים חיצוניים (אפליה, דעות קדומות) ולגורמים פנימיים (ערכים תרבותיים, צניעות, תפקידים מגדריים). החוקרים מדגישים את חשיבות ההבחנה בין דתיות פנימית לבין דתיות חיצונית (נראות והתנהגות דתית בפומבי).

3. מדידת דתיות – החוקרים מציינים כי רוב המחקרים הקודמים השתמשו במדדים מצומצמים למדידת דתיות, בעוד שבמחקר זה נעשה שימוש במודל של אל-מנסור הכולל חמישה ממדים: אמונה, ידע דתי, חובות דתיות, חוויות דתיות והתנהגות דתית פומבית.

ההקשר הישראלי

בישראל, שיעור השתתפותן של נשים ערביות מוסלמיות בכוח העבודה נמוך משמעותית משל נשים יהודיות. החוקרים מסבירים זאת בשילוב בין חסמים מבניים (היעדר תחבורה ציבורית, מסגרות חינוך לגיל הרך, מחסור בהון חברתי) לבין גורמים תרבותיים-דתיים. מחקרים קודמים הצביעו על כך שנשים מוסלמיות הגרות ביישובים מעורבים עם נוצרים משתלבות יותר בעבודה, כנראה עקב חשיפה לערכים פחות פטריארכליים. עם זאת, עד כה כמעט ולא נבחנה ההשפעה הישירה של רמת הדתיות על ההישגים התעסוקתיים.

שאלות המחקר

1. באיזו מידה נשים מוסלמיות חשות אפליה בעבודה, ומה משקלה של אפליה דתית לעומת מגדרית או אתנית?

2. האם קיימים קשרים בין חמשת ממדי הדתיות לבין ההישגים בשוק העבודה, ואם כן – אילו ממדים משפיעים יותר?

3. עד כמה השפעת הדתיות על הישגים תעסוקתיים בולטת יותר או פחות מגורמים דמוגרפיים אחרים (גיל, השכלה, מצב משפחתי)?

מתודולוגיה

במחקר השתתפו 219 נשים ערביות מוסלמיות אזרחיות ישראל בגילאי 18–55. רוב המשתתפות היו נשואות, בעלות השכלה פוסט-תיכונית, ועובדות במגוון תחומים – בעיקר בחינוך, מסחר ובריאות. הנתונים נאספו באמצעות שאלון שכלל מדדים לתחושת אפליה, נתונים על שכר, דרגה מקצועית ומעמד חברתי-מקצועי, וכן שאלון דתיות לפי מודל אל-מנסור. ניתוח הנתונים נעשה בשיטות סטטיסטיות כמותיות ובחן קשרים בין משתנים.

ממצאים

הממצאים מצביעים על כך שנשים מוסלמיות חוות אפליה בעבודה בעיקר על רקע מגדרי ואתני, אך גם אפליה דתית ניכרת במקרים של ביטוי חיצוני של דתיות. ניתוח הקשרים בין הדתיות לבין ההישגים בשוק העבודה הראה כי ככל שרמת החובות הדתיות והביטוי הפומבי של דתיות עולים – כך פוחתים השכר, הדרגה והיוקרה המקצועית. לעומת זאת, ממדים פנימיים של דתיות – כמו אמונה וידע דתי – לא נמצאו קשורים ישירות למעמד תעסוקתי.
בנוסף, נמצא כי נשים דתיות במיוחד נטו לעבוד במשרות נמוכות יותר בהיררכיה הארגונית, לעיתים במשרות חלקיות, ולעיתים קרובות במוסדות חינוך או בריאות בעלי צביון דתי. נשים עם רמת דתיות נמוכה יותר השתלבו במגוון רחב יותר של תחומים ובדרגים גבוהים יותר.
בהשוואה לגורמים דמוגרפיים, הדתיות נמצאה כבעלת השפעה חזקה יותר מהשכלה וממצב משפחתי על ההישגים התעסוקתיים.

דיון

החוקרים דנים בממצאים לאור תיאוריות של הכלה תעסוקתית ואינטרסקציונליות, ומסבירים כי דתיות פומבית בישראל מהווה סמן חברתי המזוהה עם פטריארכליות ואורח חיים מסורתי, ולכן יוצרת חסמים במקומות עבודה יהודיים או חילוניים. לעומת זאת, היבטים פנימיים של דתיות אינם משפיעים על הזדמנויות תעסוקה משום שאינם נראים כלפי חוץ ואינם מעוררים תגובות שליליות מצד מעסיקים.
החוקרים מציעים כי ממצאיהם יכולים להסביר חלק מהפערים בתעסוקת נשים מוסלמיות גם במדינות מערביות אחרות, ומדגישים את ייחודיות המקרה הישראלי שבו מדובר במיעוט ילידי ולא בקבוצת מהגרים.

סיכום, המלצות ומגבלות

החוקרים מסכמים כי הדתיות מהווה משתנה מרכזי בהבנת פערי תעסוקה בקרב נשים מוסלמיות ערביות בישראל. הם ממליצים לקובעי מדיניות ולמעסיקים להכיר בגיוון הדתי וליצור סביבה תעסוקתית הכוללת הסדרים כמו חדרי תפילה, שעות גמישות ותוכניות לשילוב נשים ממגזרים דתיים. בנוסף, מומלץ להמשיך ולחקור את ההשפעה של נראות דתית (למשל לבוש) על סיכויי העסקה.
המגבלות כוללות את גודל המדגם, הרכבו הלא מייצג באופן מלא של כלל החברה הערבית בישראל, והתבססות על דיווח עצמי. למרות זאת, המחקר מהווה תרומה חשובה להבנת ההשפעות הרב-ממדיות של דתיות על שוק העבודה, ולשיח הרחב על שוויון תעסוקתי במציאות רב-תרבותית כמו בישראל.

חשיבות המאמר

המאמר בעל חשיבות רבה להבנת האופן שבו דתיות משפיעה על השתלבותן של נשים ערביות מוסלמיות בשוק העבודה בישראל, והוא תורם תרומה ייחודית למחקר בתחום דיני העבודה, שוויון תעסוקתי ומדיניות ציבורית. בניגוד למחקרים קודמים שהתמקדו רק בשיוך הדתי, המאמר מציע בחינה מעמיקה של רמת הדתיות עצמה ושל ממדיה השונים – פנימיים וחיצוניים – ובכך חושף את המורכבות שבין אמונה אישית, ביטוי דתי פומבי, והשלכותיהם על הזדמנויות תעסוקה. המאמר מתאים לכתיבת סמינריון בקורס דיני עבודה.