Göktaş, D., & Aybek, B. (2025). Examination of the ethical positions of philosophy group teachers and their perception of metaphors related to the concept of ethics. Anadolu University Journal of Education Faculty, 9(1), 24-43.
מבוא
המאמר עוסק בבחינת העמדות האתיות של מורי קבוצת הפילוסופיה ובתפיסותיהם המטפוריות ביחס למושג האתיקה. לאור מעמדה המרכזי של האתיקה כפילוסופיה מעשית וכתחום חינוכי, המחקר בוחן את אופן ההתייחסות של מורים המלמדים פילוסופיה לתחום זה, מתוך הבנה שהם בעלי בסיס רעיוני עמוק יותר ביחס למושג זה מאשר מורים מתחומים אחרים.
הכותבים מדגישים כי מושג האתיקה תופס מקום מהותי הן בחיי היומיום והן במערכת החינוך. בהקשר זה, אתיקה נתפסת כמערכת פנימית של עקרונות המנחה את פעולות האדם ומאפשרת חיים חברתיים הרמוניים. מטרת החינוך, בהתאם לתפיסות של פילוסופים כגון אפלטון, אריסטו וקאנט, היא לטפח באדם מוסריות ותכונות אתיות, ובהקשר זה החינוך האתי הוא גם מטרה בפני עצמה וגם אמצעי למימוש מטרות חינוכיות וחברתיות רחבות יותר.
רקע תיאורטי
בפרק זה מוצגת סקירה ספרותית של תפיסות אתיות ושל מחקרים קודמים שעסקו באתיקה בקרב מורים וסטודנטים. המחברים מציינים כי אף שנעשו מחקרים בקרב מורים מתחומים שונים, לא בוצע מחקר ייעודי שמתמקד במורי קבוצת הפילוסופיה, למרות החשיבות והעומק שבו עוסקים מורים אלה במושג האתיקה כחלק בלתי נפרד מהוראתם.
מוצג גם מודל תיאורטי של אידיאולוגיות אתיות אישיות (לפי Forsyth, 1980), הכולל את הממדים של אידיאליזם ורלטיביזם, ומסווג את העמדות האתיות לארבעה טיפוסים: אבסולוטיים, יוצאי דופן, סובייקטיביסטים ומצביים.
מטרות המחקר ושאלותיו
מטרת המחקר היא לבחון את רמות העמדה האתית ואת התפיסות המטפוריות של מורי קבוצת הפילוסופיה כלפי מושג האתיקה. שאלות המחקר הן:
- מהן רמות העמדה האתית של מורי קבוצת הפילוסופיה?
- האם רמות העמדה האתית משתנות לפי משתנים דמוגרפיים?
- אילו מטפורות משתמשים מורי הקבוצה כדי לבטא את מושג האתיקה?
- כיצד ניתן לסווג את המטפורות לפי קטגוריות רעיוניות?
- האם קיים קשר בין סוג המטפורה לבין העמדה האתית של המשתמש בה?
שיטת המחקר
המחקר נעשה בשיטת מחקר משולבת, תוך שימוש בכלים כמותיים (שאלון עמדות אתיות) ואיכותניים (שאלון מטפורות). השתתפו בו 107 מורי פילוסופיה מארבעה מחוזות בעיר אדנה שבטורקיה. ניתוח הנתונים הכמותיים התבצע באמצעות תוכנת SPSS, תוך שימוש במדדים תיאוריים ובמבחנים סטטיסטיים מתאימים, כולל חישוב מתאם ספירמן לבחינת קשרים בין משתנים. הנתונים האיכותניים עובדו באמצעות ניתוח תוכן, שסיווג את המטפורות לפי קטגוריות רעיוניות.
ממצאים כמותיים
הממצאים מצביעים על כך שרמות האידיאליזם בקרב המורים גבוהות יותר מרמות הרלטיביזם. לא נמצא קשר מובהק בין משתנים דמוגרפיים כמו גיל, מגדר, השכלה, אזור מגורים או שנות ניסיון לבין רמות העמדות האתיות, למעט רמת רלטיביזם שהייתה גבוהה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. מורים ממחוזות שונים, עם רקעים חינוכיים שונים, הציגו פרופילים אתיים דומים.
ממצאים איכותניים: מטפורות
המשתתפים יצרו 68 מטפורות שונות למושג "אתיקה". המטפורה השכיחה ביותר הייתה "אדם". המטפורות חולקו לשש קטגוריות רעיוניות:
- אלמנט מכוון: למשל, אור, מראה, מנהיג.
- אלמנט חיוני: לדוגמה, מים, אוויר, נשימה.
- אלמנט מאחד: כגון מלט, שורשי עץ.
- אלמנט מגן: כגון גג, קיר, מסכה.
- אלמנט מאזֵן: לדוגמה, קו ישר, נדנדה.
- אלמנט מערכתי: כמו מנוע, נהר, שיניים במכונה.
21 מהתשובות לא נחשבו למטפורות, מאחר שהיו הגדרות ישירות של המושג ולא ייצוג מטאפורי שלו.
ניתוח הקשר בין מטפורות לעמדות אתיות
המחקר מצא כי יש קשר בין סוג המטפורה שרקם המשתתף לבין מידת האידיאליזם או הרלטיביזם שלו. המשתמשים במטפורות של ישויות חיות נטו לרמות גבוהות יותר של אידיאליזם, בדומה למשתמשים במטפורות אבסטרקטיות. בנוסף, מטפורות שמבוססות על יסודות מן הטבע כמו מים או עצים נמצאו במתאם חיובי עם אידיאליזם גבוה ורלטיביזם נמוך.
דיון
הממצאים מצביעים על כך שמורי הפילוסופיה נוטים לאידיאליזם אתי ומחזיקים בתפיסה מוצקה של אתיקה כמערכת הכוונה חברתית. הממצאים על סוגי המטפורות ותוכנן מצביעים על כך שהתפיסה האתית של המורים נתפסת ככלל-חברתי מחייב, וכמנגנון שמכוון, שומר ומאזן את ההתנהגות האנושית.
הכותבים מציינים כי העובדה שמספר משתתפים לא הצליחו לייצר מטפורה תקפה מצביעה על חוסר ידע בסיסי ביצירת מטפורות, דבר שעלול להעיד על צורך בהדרכה מטא-קוגניטיבית גם בקרב אנשי הוראה בתחום הפילוסופיה.
מסקנות והמלצות
המורים רואים באתיקה אבן יסוד חברתית. הממצאים ממליצים לקדם הכשרה למורי פילוסופיה ולמורים בכלל על שימוש במטפורות ככלי הוראה והבנה רעיונית. כמו כן, יש לעודד דיון על אתיקה גם במסגרת ההכשרה האקדמית וגם בפיתוח מקצועי בהשתלמויות. המחברים ממליצים על המשך מחקר שיכלול מורים מתחומים נוספים, תוך שימוש במודל דומה, לצורך השוואה והבנה רחבה יותר של עמדות אתיות בקרב אנשי חינוך.